תזהו את המוטיב האוריינטלי של דודו טסה על פס הקול החדש של שי המבר. מה רצתה להגיד? מה בדיוק מטריד אותה בין החושך לאור? יש כאן התייחסות למישהו שגורם לה לסיבוב ראש, יש  פחד ממלחמה, וברקע היא רואה בנות יפות רצות על מדרכה ושומעת באוזניות בגלמה וכינור. נשמע כמו איזה שרבוט סתמי  מתוך רצון להתחבר למוסיקה, לא משהו שחצוב מתוכה.
שי מנסה להפוך את ה"קרב" בין חושך לאור למלודרמה, אבל המנעד הקולי לא ממש מתחבר למנעד האמוציונאלי, ויש תחושה של החמצה. התחושה היא של רגשנות יתירה על לא כלום. בטח לא על בגלמה וכינור.

שי המבר בגלמה וכינור (מה יעזור לי)

עוד הפעם מתהפכת/ מהבטן לגב
בדרום העיר אני חוטפת/ קרן שמש זהב
וכל / הראש שלי/ עוד מסתובב/ בגללך
עוד שוט/ אחד של ג׳ין/ בסוף ישכיח אותך

אבל מה יעזור לי עכשיו/ מה יעזור
זה עוד סיפור בין החושך לאור/ לכאוב לרקוד ולשבור
מה יעזור לי עכשיו/ מה יעזור
זה קרב אבוד בין החושך לאור/ רק בגלמה וכינור

עוד הפעם מסתובבת/ בין הכרמל לים
רוצה לחיות אבל פוחדת/ מעוד מלחמת עולם
בנות  יפות רצות / על מדרכה באפור
באוזניות שלי/ רק בגלמה וכינור

אבל מה יעזור לי עכשיו/ מה יעזור
זה עוד סיפור בין החושך לאור/ לכאוב לרקוד ולשבור
מה יעזור לי עכשיו/ מה יעזור
זה קרב אבוד בין החושך לאור
רק בגלמה וכינור

שי המבר פייסבוק