שי המבר מנסה לשמש פה לבנות הזוג, נשותיהם של חיילי מילואים, שעוברות חוויה נפשית קשה ומורכבת בפני עצמה, גם אם אינן נמצאות פיזית בשדה הקרב. היציאה הפתאומית של בן הזוג לשירות מילואים, לפעמים ללא ידיעה מתי יחזור ובאיזה מצב, מלווה בחרדה מתמשכת. חוסר הוודאות בנוגע לביטחונו האישי, לשהייה הארוכה ולעיתים גם אי-הבהירות מצד הצבא מגבירים את תחושת האובדן של שליטה. נשים רבות מוצאות את עצמן לבדן עם הילדים, עם ניהול הבית, עבודה, ולעיתים גם עם צורך לתמוך בבני משפחה נוספים. הן הופכות למערכת תמיכה שלמה – לעצמן, לילדים וגם לבן הזוג מהחזית.
בעוד שמושם דגש רב על חיילי המילואים עצמם, נשותיהם עשויות להרגיש שקופות, כאלו שקולן לא נשמע. הן לעיתים לא מקבלות תמיכה רגשית, לא מהמערכת ולא מהחברה, כי “הן בבית”, ולכן נתפסות כמי שלא באמת נפגעות.
ההשראה לשיר – ציטוט משיר של יהודה עמיחי – ״גם האגרוף היה פעם יד פתוחה ואצבעות״. המטפורה בשיר אנלוגית למציאות הקשה על פרטיה. העולם שלנו התהפך ממשהו טוב ורך ללוחמני, כוחני והרסני. האגרוף הוא שמסמל את המלחמה והאלימות. הרוך של היד הפתוחה נעלם – כל הדברים הטובים של החיים הרגילים על התוכניות והחלומות.
על רקע המציאות הטראומטית, החיים נמשכים, כולל המוסיקה הבוקעת מהרדיו בשירות המדינה, זו ששולחת את החיילים לקרב, מוסיקה שמטשטשת את המציאות ויוצרת אשליה כאילו הכל טוב ויהיה טוב, כאשר בפועל לא נשאר להן כוחות לקום וליפול במצב שממשיך כמעט באופן אוטומטי כדגרה משבוע לשבוע והופך לרבים את החיים, בלי מטרה מוגדר בלי כוכב באופק.
שי המבר שרה את השיר בטון נוגה, אבל לא נואש, עולה על נתיב אמצע בעיבוד שמוסיף ניחוח אוריינטאלי. המוסיקה עטופה ברוך ובנוחם, נשמעת כמו הימנון הנשים הכי מיינסטרימי, כאילו שי הוציאה את האוויר מהבלון המתפוצץ במוסיקה הענוגה. החמצה? – במידה לא קטנה.
שי המבר ונשות המילואימניקים עוד יום במזרח התיכון בימוי ועריכה: תמר גורן
בסוף המלחמה אמרת ניסע רחוק
״גם האגרוף היה פעם יד פתוחה ואצבעות״
ואני זוכרת אצבעות מנגנות עלי שעות
עכשיו הן מחזיקות אקדח
בסוף המלחמה אמרת נעשה ילד
לא ידעתי מה לומר אז אמרתי שבסדר
והחדר כל כך ריק ואין מי לחבק
והלב שלי קורא לך
מתגעגעת כמו משוגעת
ואין לי בית בשום מקום
אולי הלילה
נהיה ביחד
על כוכב בחלל החיצון
עוד יום במזרח התיכון
לא נשאר לי מקום לחלום ולנשום
איך נגמר ומתחיל עלי עוד יום במזרח התיכון
לא נשאר לי כוחות לקום וליפול
מראשון לשבת לראשון
וכל המלחמה פחדנו שאין לזה סוף
ברדיו משמיעים שירים שלא עושים לחשוב
ואני חושבת איך למרות שרצית את כל החלומות
נשאר לך רק חלום אחד
מתגעגעת אני נקרעת בין נאומי קרב וניצחון
אולי הלילה נהיה ביחד על כוכב בחלל החיצון
עוד יום במזרח התיכון
לא נשאר לי מקום לחלום ולנשום
איך נגמר ומתחיל עלי עוד יום במזרח התיכון
לא נשאר לי כוחות לקום וליפול
איך נגמר ומתחיל עלי עוד יום במזרח התיכון
לא נשאר לי מקום לחלום ולנשום
איך נגמר ומתחיל עלי עוד יום במזרח התיכון
לא נשאר לי כוחות לקום וליפול
מראשון לשבת לראשון
