חייאתי? מה פתאום? נסרין קדרי התחילה עם זה, עכשיו' נדמה' זה שטפון. גם בעברית שומעים הרבה "חיים שלי". בהודעה לעיתונות מסבירה שי המבר (כוכבת ילדים לשעבר, מנסה לפרוץ דרך אחרי הכוכב הבא) , כי "חייאתי" הזכירה לה את סבתה שעלתה מטוניס. אז מה? עדיף טקסט הומוגני מאשר לשרבב מילה אחת בערבית, כאילו עליה נשען השיר. המבר שרה על על טראומה וגם על תפנית בחייה – "מה שכאב אתמול/ אולי היום כבר לא". מנסה להתקשט בתאורי טבע סתמיים – "קיץ/ הבעיר את השמיים/ רקד מהגגות".
ניסיתי לגעת בנימי תחושתה, לבדוק אם הם נוגעים בנימי תחושתי. די נכשלתי. המנגינה והקצב הרומבאי נגישים, התזמור פונקציונאלי, שירתה מתכוונת, ההרמוניה הקולית יפה, ועדיין נשארתי בתחושה פושרת. יותר מדי התכוונות פחות עוצמות פנים. יותר מדי מתוק. פחות מדי "חייאתי" במשמעות האולטימטיבית של המילה.
שי המבר חייאתי בימוי צילום עריכה: ואדים מכונה
חייאתי/ הכאב הלילה/ מטפס בלחש/ את כל המדרגות
צלצלתי/ וכל מה שנתת/ זה פעימות מתכת/ ספרתי עד שלוש
קיץ/ הבעיר את השמיים/ רקד מהגגות
נרדמתי/ בשמלה מוכתמת יין/ על השטיח בסלון
פתאום/ לילה הפך ליום/ בית לשום מקום/ שקט לשטפון
כמו חלום/ לרגע היה הכל/ אבל מה שכאב אתמול
אולי היום כבר לא/ אולי כבר לא
אהבתי/ כמו שרק אני יודעת/ אתה יודע כשזה ככה/ זה בערך עד אינסוף
פחדתי/ כשהקו בין אור לחושך/ היה קצר כמו הדרך/ מהדלת לרחוב
פתאום..
תגובה אחת
חייאתי הוא שיר מדהים שנוגע ומנגן על כל המיתרים של הלב. נימי תחושתה מאוד נוגעים.
שיר מתוק מדהים ונוגע שמגיע לו ביקורת הרבה יותר טובה מזו.