שינגן לה כמו פעם, שתוכל לחוות עוד רגע כזה של נצח אפוף שתיקות וסודות ו"מלאכים של פעם". המרחקים שעליהם האהבה נמתחת אינסופיים.
אחרי "פעם את לילה" זהו עוד שיר שבו שי המבר נחשפת כמלחינה שמתרגמת את תחושותיה בזיקה נפלאה בין המילים למנגינה. אלה געגועים לאהוב שמפרים את הדמיון ולוקחים אותה שדות מוסיקת הפולק האקוסטית.
אמבר חולפת מעל טרנדים עכשוויים. בשירים האלה היא מקיימת התנאי שמגדיר סינגר-סונגרייטר – במשמעות הכוללת של מילים-לחן-ביצוע, המבר כותבת שירים מהסוג שעוברים את מבחן הזמן, לאו דווקא להיטים גדולים. זהו השיר הזה שיוצא לראשונה כסינגל, אחרי שנכלל באלבומה "כל החלומות" שיצא בשנה שברה. המנגינה הנוגה, ההרמוניה שמשדרת געגוע, הקול שבוקע במנעד שמגיע ממקום שמתחת למיתרי הקול.
שי המבר נגן לי
נגן לי / כמו פעם/ הערב דופק / הדלת לא נפתחת
חיכיתי ברעד/ ולא באת/ נגן לי / שיר שמח /באצבעות חומות של ים
מה כבר רציתי / לא איזה נצח/ רק עוד רגע
ליפול איתך מחוץ לזמן.
מה זה לב/ מה זה לב?/ הכל מסתובב.
אורות דמעות קולות/ באים אלי הלילה
סודות שתיקות תפילות / המלאכים למעלה
דרך ארוכה/ אינסוף געגועיי.
חסר לי/ הטעם/ השקט הקר/ החופש הזורח
זיעת המלח/ על הצוואר שלך.
נגן לי / אתה יודע/ הזמן לא נוגע/ במי שחולם
תזכור שבסוף זה רק פצע/ תזכור שבסוף זה רק לב.
ומה זה לב?/ מה זה לב/ הכל מסתובב
אורות דמעות קולות/ באים אלי הלילה
סודות שתיקות תפילות / מלאכים למעלה/ דרך ארוכה
אינסוף געגועיי/ קח אותי איתך/ אל סוף געגועיי.
