גרסאות כיסוי לה – Doors נשמעות לי בדרך כלל פגיעה בהיכל הקודש של הרוק הפסיכדלי. בגדול, אין תחליפים לביצועים של ג'ים מוריסון והדלתות. זה משהו שטבוע בדי.אנ.איי של הזיכרון המוזיקלי שלי, ואני מבקש להשאיר אותו כפי שהוא.  באו שי להב (מופע הארנבות של ד״ר קספר)  ורן גולני מההרכב  Fog (קלידים תופים ושירה בלבד) וניסו ליצור גרסה לשיר האלמותי של הדורז מ-1967 מתוך אלבום הבכורה הנדיר, אחד המשובחים בהיסטוריה של רוק, המציג את ההיתוך הבלעדי של רוק, בלוז, ג 'אז עם טקסטים שניתן להגדירם Poetry. מבחינתי הצלילים ההם ממשיכים להיות היפנוטיים בשילוב של צליל גיטרות, קלידים והחספוס הבלעדי של מוריסון. מהאלבום ההוא הגיע הלהיט הגדול של הדורז "Light My Fire" ושירים בלתי נשכחים כמו "The Crystal Ship", גם "Break on Through", השיר האלמותי – "The End". אלבום של מלודיות בלעדיות, דרמה, מתח. להב וגולני בחרו ב – Take It As It Comes, מוסר השכל עפ"י קהלת, טקסט פשוט שאומר – תהנו מהחיים, מכל הדברים הקטנים, ואל תדאגו באשר לדברים הרעים המתרחשים ביום יום. העיבוד ריכך את הגרסה המקורית בצליל אמביינט שמזכיר יותר את הצליל הפסכדלי של המודי בלוז מאשר את זה של הדורז. העיבוד כשלעצמו יפה: המוסיקה מייצרת אווירה הרמונית חללית היפנוטית עם נגיעות אוריינטליות. עדיין – אין תחליף לגרסה המקורית.

Time to live/ Time to lie/ Time to laugh/ Time to die
Takes it easy baby/ Take it as it comes
Don't move too fast/If you want your love to last
You've been movin' much too fast/ Movin' much too fast
Time to walk/ Time to run/ Time to aim your arrows/ At the sun
Go real slow/ You’ll like it more and more/ Take it as it comes/Specialize in havin' fun