לאן עוד אפשר לקחת את השיר המוכר כל-כך בביצוע של אריק איינשטיין? יש שירים קלאסיים שהם בעלי פוטנציאל של סטנדרט'ס, בדומה לשירים מספר השירים האמריקני הגדול, המשמשים אתגר עיבוד ואלתור להרכבים ג'אזיים. החיבור בין שם טוב לוי לאבי ליבוביץ' והאורקסטרה שלו הוא דוגמא לשיתוף פעולה מהסוג המפרה זה. השיר זוכה להארה/ זווית מחדשת בהרכב המתבסס על בראס סקשן.
הביצוע בשירתו המעודנת של המלחין עצמו, בניואנס של שירת רבים, בפתיח הבס המיוחד, בסולואים של טרומבון, סקסופון, חצוצרה מעניק ל"פסק זמן" זמן ג'אז, שהוא זמן איכות. זו אינה פרשנות חדשה /מהפכנית לשיר, אבל זהו רענון של מוסיקאים, שנפגשים לפגישה שיש בה התרפקות יפה על נכסי העבר של המוסיקה הישראלית.
** "פסק זמן" הוא שיר ראשון מהאלבום 'בחברה טובה', אלבומם המשותף של שם טוב לוי ואבי ליבובץ' אורקסטרה, הכולל ביצועים משותפים מהרפרטואר של שם טוב לוי משנות ה- 70 ועד היום. בין השירים : פסק זמן, התעוררות, ריקוד ההוביטים, לילות הסתיו, טווס הזהב ועוד.
לקחת פסק זמן ולא לחשוב /לשבת מול הים ולא לדאוג / לתת לראש לנוח מהפיצוצים / לתת ללב לנוח מהלחצים
אני יודע שזה לא הזמן / בעצם גם אני עוד לא מוכן / אבל הנשמה רוצה קצת מנוחה / לתפוס אויר בשביל לחזור לעבודה
אולי זה רק משבר קטן וזה חולף / אולי פשוט אני נהייתי קצת עייף
לקחת פסק זמן ולא לחשוב / לשבת מול הים ולא לדאוג / לתת לראש לנוח מהפיצוצים / לתת ללב לנוח מהלחצים
אולי זה רק משבר קטן וזה חולף / אולי פשוט אני נהייתי קצת עייף
לקחת פסק זמן ולא לחשוב / לשבת מול הים ולא לדאוג
