שמוליק קראוס 2

שמוליק קראוס, מאיר בנאי, עמיר בניון, עקיבא, שולי רנד – רואים רחוק רואים שקוף

שיר מסע העוסק בחיפוש אחר אמת ומשמעות בחיים

מילים: יענקל'ה רוטבליט לחן: שמוליק קראוס עיבוד: אילן וירצברג
5/5

בן אדם כעץ שתול על מים/ שורש מבקש
בן אדם כסנה מול השמיים/ בו בוערת אש.

שיר המסע העוסק בחיפוש אחר אמת ומשמעות בחיים יצא לאור בשנת 1983 כתקליט שדרים, והוצג כשיר משותף של שמוליק קראוס ואילן וירצברג שגם עיבד אותו. רק כארבע שנים לאחר מכן יצא השיר באלבום, ונכלל באלבומו של קראוס "אחרי עשרים שנה" שיצא ב-1987.

השיר נבנה על בסיס הדמות המקראית של מש, שהנהיג את עם ישראל במדבר, אך בשל חטא שחטא, כמתואר בסיפור משה והסלע (הכה בסלע ולא דיבר אליו), נגזר עליו לראות את הארץ המובטחת מהר נבו, אך לא להיכנס אל הארץ.
קראוס שר על מצב שהכריח אותו (הדובר בשיר) לפרוש כנפיים אל מקום (כמו הר נבו) שבו יוכל לגלות  משמעות החיים  כדי "לשאת פנים אל המחר", וכתוצאה לחזור ולחזק את שורשיו. השיר מבטא את האמביוולנטיות הזו – מצד אחד "שורש מבקש" (עפ"י תהילים) מצד שני, "מוכרח לפרוש כנפיים ולעוף".

דרכו של האדם אבדה, חייו הפכו לחידה בעבורו, הוא "צמא כמו הלך במדבר", משל לנווד ללא דרך, אבוד בעולם, מחפש אחר "מילת אמת", שרק היא יכולה לתת לו את הכוח להתמודד עם המחר.
השיבה הביתה מהמסע בבית האחרון אינה מבהירה אם מצא תשובות בסופו, אבל כורכת את מהותו (חיפוש אמת ומשמעות) עם המקום הקבוע בו ניטע שורשו בו היא (זוגתו) נמצאת איתו עד סוף דרכו. המוסיקה מובילה את המסע בצורה אפקטיבית, שילוב של מנגינה וקצב, צלילים וקולות של מטה מתמזגים עם קולות של מעלה. קלאסיקה ישראלית.

שמוליק קראוס אילן וירצברג – "רואים רחוק רואים שקוף"



ביצועים מיוחדים

** מאיר בנאי ביצע את השיר כשיר ערגה בביצוע המחבר בין הפיוט 'ידידי השכחת' לבין השיר. במקור הוקלט הביצוע של מאיר בנאי (בעיבודו של יונתן בר גיורא) כשיר קצר המיועד לשמש כשיר הפתיחה של הסדרה "מעורב ירושלמי". בעקבות הצלחת הסדרה והשיר, הקליטו בנאי ובר גיורא את הקטע במלואו.

*** עמיר בניון, שולי רנד ועקיבא – "רואים רחוק רואים שקוף" מתוך לייב של חב"ד בקמפוס ישראל, ששודר בערב ל"ג בעומר. זה לכאורה אינו אינו שיר "דתי" אבל בביצוע הזה מצליחים השלושה לתת עומק ונשמה מתוך אמונה שמועצמת בחיבור נדיר בין שלושה הקולות ושלושה סגנונות מוסיקליים.

צר היה כל כך/ הייתי אז מוכרח/ לפרוש כנפיים ולעוף
אל מקום שבו/ אולי כמו הר נבו/ רואים רחוק רואים שקוף.
בן אדם כעץ שתול על מים/ שורש מבקש
בן אדם כסנה מול השמיים/ בו בוערת אש.
אז דרכי אבדה/ חיי היו חידה/ צמא כמו הלך במדבר
אל מילת אמת/ שכוח בה לתת/ לשאת פנים אל המחר.
בן אדם…
בערה בי אש/ יצאתי לבקש/ ימים סערתי כסופה
שבתי אל ביתי/ למצוא שאת איתי/ עד בוא הדרך אל סופה.
בן אדם…

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן