תקנוני: אנחנו הופכים אט אט למעצמת קאברים. כולם שרים את כולם, בין אם אלה הכוכבים הנולדים או פרויקטים מהסוג של "2 צדדים למטבע".
נדמה שנדב ביטון שיזם את הפרויקט והפיק אומנותית, לא התכוון לאיזשהו "פיוס" בין מערב למזרח במוסיקה הישראלית, אלא בעיקר לריענון וחידוש. מבחינה זו כבר בדיסק הראשון (בקרוב יגיעו סקירות של דיסק 2 ו-3) יש הצדקה לטררם במספר שירים.
המעבר בין המגרש הים-תיכוני אוריינטאלי למערבי ולהיפך אינו בפירוש רק עניין של סגנון, אלא בעיקר של ביצוע, של עיבוד-תזמור ואינטרפרטציה. שאלה ששאלתי במהלך ההאזנה: האם הפקעת השיר מ"מזרחיותו" מיטיבה עמו או להיפך. גם כאן הכל שאלה של הביצוע והעיבוד. יש לחנים "מערביים" שהעיבוד הים תיכוני ממש משיב בהם רוח טובה וחדשה (רון שובל – גאולה) וגם: יש קלאסיקות שבכל סגנון יישמעו קלאסיקות ("שובי לביתך" – יוני יעיש)
אתייחס לשירים אחדים
דודו טסה – חסידה צחורה (אסתר שמיר מוני ארנון) במקור בוצע ע"י דקלוןוצלילי הכרם – הלחן מקבל סלסול נוגה, עיבוד ים תיכוני יפהפה וטסה שמעניק עומקים חדשים. ככה צריכים לשמוע את השיר הזה. גאל אותו.
אבנר גדסי – פתאום כשלא באת (שלמה ארצי) גדסי מריץ את ארצי בעיבוד רוק לא צפוי, משטח את השיר לטובת רחבת הריקודים.
מיכה שטרית – לפעמים (מיכה שטרית-ארקדי דוכין) החזיר לעצמו את השיר מרון שובל, העניק לו את האינטימיות שלו.
מרגלית צנעני – אינתא עמרי (מילים ולחן: מיכה שטרית) עיבוד יפהפה לדרבוקות וכלי מיתר. צנעני במיטבה.
ארז לב ארי – אהבת חיי (ששון צנעני-משה בן מוש) בעיקר עיבוד האווירה החדש, מעין צ'יל אמביינט. הביצוע לא ממש מאיר באור מיוחד.
חיים משה – עיניים שלי (קויומדזיס. תרגום: יעקב גלעד) פוליקר יכול להיות רגוע.
הראל סקעת – הכאב הזה (אהוד מנור – שמעון בוסקילה) סקעת אימץ את השיר לליבו הרומנטי. במקרה הזה – שרית חדד תוחזר.
ירדנה ארזי – לא לוקחת ללב (דודו אורן-עממי) שירה הישן של עליזה עזיקרי מקבל זריקת מרץ צוענית ברוח האלבום הצועני שלה (של ירדנה)
ישי לוי – אהבה בת עשרים (ז'אק ברל – נעמי שמר) – ישי לוי הוא אחד המנצחים הגדולים של הפרויקט הזה בזכות ההגשה האותנטית. כאן יש איזושהי קונטרה לגרסת יוסי בנאי. לא שנסון אבל בריזה ים-תיכונית עם צליל אקרדיון פריך של דוד נתן וצליל חצוצרה יפה בטעם של פעם של עדי מאירי.
הקרטל – הכל בגלל האהבה (דפנה אילת – מסה פורסוויקו) למה לעבד את שלישיית גשר הירקון? נכון שהעיבוד מיוחד, אבל משום מה יש לי תחושה שהביצוע אינו שייך דווקא לפרויקט הזה.
רון שובל – גאולה (מילים ולחן: חמי רודנר) סלסול שלוקח את השיר למקומות טובים שהוא שמח לבקר בהם.
הראל מויאל – אמא (יוסי בכר – ניסים סרוסי) אישית, שבעתי משירי "אמא", גם כשמדובר בהחזרתה של האמא של סרוסי בקולו החם של הראל מויאל. מהסוג שזמנם עבר.
יוני יעיש – שובי לביתך (דליה רביקוביץ' – שם טוב לוי) – הסלסול, הדיקציה, המבטא, החום, העיבוד לפסנתר וכלי מיתר מייפים את הקלאסיקה הזו. גם האינטרפרטציה השקטה –מהורהרת של יעיש עושה צמרורים…
גוסטו – לוליטה (אתי אנקרי) עיבוד ים תייכוני עסיסי וביצוע נשמה מעניקים לשיר חיים חדשים. גוסטו נפלא.
בתמונות: דודו טסה, ישי לוי, יוני יעיש, גוסטו
9 Responses
אני רק שואל את עצמי אדון מבקר איך פספסת את אלבום המופת "זוהי דרכי" של יוני יעיש?! קונספירציהההההההה
יוני יעיש= איכות איכות איכות
פשוט כיף! לא לוקחת ללב ה-שיר! והביצוע של ירדנה מרענן כל כך וכובש! אני ממש מרוצה! מלאת הפתעות הירדנית הזו.
איזה קסם של ביצוע של ירדנה ארזי!
הניחוח הצועני הוא מוטיב חוזר וייחודי בשיר…
הביצוע עולה על המקור!כל הכבוד ירדנה ארזי!
נדב ביטון, כל הכבוד – יוזמה מבורכת!!! ישנם ביצועים בולטים ומוצלחים במיוחד: אייל גולן, ארז לב ארי, משה פרץ, גוסטו, ישי לוי, שרית חדד ועוד…
לוליטה בבצוע גוסטו "מהמם" גורם לדמעות
יוני יעיש הוא הדבר הבא במוזיקה המסתלסלת!
אז כרגיל ובאופן בלתי מעורער ישי לוי הוא הגדול מכולם
אכן ההגשה הדיקציה והרגש של יוני הם דבר שהרבה זמן לא זכינו לשמוע פשוט להתענג כל פעם מחדש 🙂