המגמה הזו משכפלת את עצמה בז'אנר הים תיכוני: הרבה שירים עוסקים באהבה נכזבת, בגידה, געגועים, כאב רגשי ובדידות. הזמר (בדרך כלל גבר) מציג את עצמו כקורבן של מערכת יחסים שנגמרה, לעיתים באופן דרמטי מאוד. זוהי התמסרות רגשית גולמית שמגיעה לפעמים לרגשנות יתר הגובלת בהתבכיינות.
השירים מדברים "בגובה העיניים", בלי פילוסופיה גבוהה — אלא על רגשות פשוטים וישירים. כאב אהבה הוא משהו שכל אחד מכיר, ושיר שמבטא את זה בצורה דרמטית מעורר הזדהות מיידית.
דווקא בז'אנר שנתפס גברי-מסורתי מאוד, הדמות המרכזית היא של גבר שבור, בוכה, נשבר מול אהובתו. זה סוג של "נוגדן" לתרבות המאצ'ואיסטית — הגבר לא מפחד לחשוף חולשה, אבל הוא גם לא באמת מתבונן פנימה — הוא מציג את עצמו כקורבן, בלי אחריות.זה מחזק דפוס של "היא עזבה אותי ואני המסכן" — מבלי להיכנס לעומק הרגשי האמיתי. האם זה באמת מבטא כאב אמיתי, או שזה כבר נוסחה מסחרית? האם הגברים האלה באמת מרשים לעצמם לבטא פגיעות — או שהם נצמדים לדימוי "הגבר הרגשי" כי זה מוכר טוב? ואיפה הצד השני? למה האישה לרוב מוצגת כזאת שפוגעת, בוגדת, עוזבת?
הרמנו להנחתה לששון שאולוב. גם הוא נמצא חזק על הגל המסחרי הזה. השיר הזה הוא דוגמה קלאסית, כמעט ספר לימוד, לשיר ים תיכוני על אהבה נכזבת. ניתוח שלו מראה עד כמה הוא ממלא את כל הסממנים של הז'אנר: מלודרמה, רגשנות גולמית, תבניות של כאב ופרידה, והצבת הדובר (הגבר) כקורבן טרגי של מערכת יחסים שהסתיימה. מהשורה הראשונה – מצב פוסט-פרידה. האישה נעלמה, והגבר – נשאר עם השאלות, הגעגועים והכאב.
יש פנייה ישירה אליה, אבל ברור שהוא מדבר אל עצמו. זה קלאסי בשירים כאלו – דיאלוג חד-צדדי שמייצר דרמה פנימית. מצד אחד – היא עזבה, מצד שני – הוא עדיין מרגיש אותה.
"בניתי לך עולם בשני צבעים / אחד שחור אחד לבן בהיר" ו"אין דבר בינינו שיפריד"- מתאר את עצמו כמי שיצר עולם עבור האישה – עם ניגודים (שחור/לבן), אבל כזה שבו אין דבר שיכול להפריד ביניהם.
בטון הבוכה ששון שאולוב משדר יש תחושת איום קיומי – מישהי עלולה להיעלם מהחיים שלו בכל רגע. זה מחזק את תחושת חוסר האונים והמצוקה של הדובר.
"זה רודף, אני קם והודף / אחרי מה שעברנו וזה לא מלטף" – עוד תיאור של מאבק רגשי פנימי – הוא רדוף על ידי הזיכרונות, נאבק בהם, אבל הכאב לא עוזב. השימוש בפעלים פיזיים ("קם", "הודף") מחזק את התחושה שזה לא רק רגש – זה קרב פנימי.
המנגינה, טון הכאב, העיבוד (המצוין) – להיט ענק. שאולוב את מתן דרור יודעים את נפש הקהל, מכוונים למטרה ופוגעים.
ששון שאולוב עולם בשני צבעים
מה את עושה
כשאת שם בלעדיי
אם את שואלת אותי, קשה לי מדי
להבין שהכל נמצא לידי
בין כל הטירוף את מחבקת אותי
וזה לא מסתיים
הוא שוב מאיים
לקחת אותך פתאום להיעלם
אני לא משקר, לך מספר
בניתי לך עולם בשני צבעים
אחד שחור אחד לבן בהיר
פשוט רציתי להעיד
אין דבר בינינו שיפריד
ואני מת להישאר הדם שלי נשפך כל כך מהר
חצי חיוך חצי חיים
איך היום אנחנו נפרדים
הבוקר עלה הכל כרגיל
את אומרת תודה
על כל השנים
שהיינו ביחד שני משוגעים
חלומות שחלמתי לך להגשים
ושוב זה רודף אני קם והודף
אחרי מה שעברנו וזה לא מלטף
אני לא משקר, לך מספר
בניתי לך עולם בשני צבעים
אחד שחור אחד לבן בהיר
פשוט רציתי להעיד
אין דבר בינינו שיפריד
ואני מת להישאר הדם שלי נשפך כל כך מהר
חצי חיוך חצי חיים
איך היום אנחנו נפרדים
