מסכן דודו, חזר גמור מהעבודה, תכנן ללכת לישון מוקדם, אבל אז הגיע טלפון ששינה תכניות. הוא יגיע לשם. היא תהיה במסיבה. יבלו עד שש בבוקר על חוף הים (עברו מן הירקון לים?) אווירה שיגעון. הלילה, יש מצב, שלא יישן לבד. לפי דף הגיע עם השיר, איתי הררי כנראה סיים עם הבילויים האלה, יען כי נולדה לו בת. מצד שני: למה לא לעשות שמח לרגל הימים שבהם בילה בכייף. הוא עושה שמח.
אבי אוחיון, מיצרני הפזמונים הפוריים של הז'אנר, מכיר את הבילויים של ירקון/חוף ים/בר עד אור הבוקר. יעקב למאי שלף את אחת מנוסחאות העיבוד וההפקה שלו כדי להריץ את השיר הזה לפסגת למסלול פופ ים תיכוני ישיר, זורם, פוגע. איתי הררי נתן את סלסול קולו היפה כדי לייצר להיט קורץ לרשימות השידור. הררי לא המציא מחדש את גלגל הפופ הים תיכוני, אבל במסגרת הזו – יצר מוצר מהוקצע.
שש בערב רק חזרתי שוב גמור מעבודה/ מתקלח מתגלח עף על סנדביץ׳ בקטנה בסלון מול / טלוויזיה כמעט נרדם לא זז מכאן/ היום אני אלך לישון מוקדם/ והטלפון זועק לי דודו מספר פתאום / את מגיעה לשם היום
שוב זורמים לירקון אוירה שיגעון/ והעולם כל כך יפה / נכנסים שוב לבר עוד לא מאוחר / מה את אומרת על זה / מסתכלת עליי יש מצב שאולי / הלילה לא אשן לבד הלילה הלילה רק אני ואת הלילה
שש בבוקר עוד ביחד/ על חוף ים מול הזריחה / כל הלילה לא ישנו את דיברת על אהבה/ והטלפון זועק לי דודו מספר פתאום / את מגיעה לשם היום
שוב זורמים לירקון אוירה שיגעון והעולם כל כך יפה/ נכנסים שוב לבר עוד לא מאוחר מה את אומרת על זה/ מסתכלת עליי יש מצב שאולי הלילה לא אשן לבד/ הלילה הליילה רק אני ואת הלילה
