מותו של המתופף האגדי ג'ק דז'ונט Jack DeJohnette בגיל 83 מחזיר לרשימת עשרת המתופפיפ הגדולים בג'אז. דז'ונט השאיר אחריו מורשת עצומה של חדשנות, רוח חופשית ורגש מוזיקלי עמוק.הוא לא היה רק מתופף מצוין. הייחוד שלו היה בשילוב בין טכניקת תיפוף מהשורה הראשונה ובין חוש מוזיקלי עמוק, בין יציבות לגמישות, בין קצב לשיחה, בין קלאסי לחוקר ג'אז. דז'ונט היה קונספט יצירתי חי בתחום התופים. עולם המוסיקה איבד דמות מתופף ענק, אבל המורשת שלו ממשיכה – בכל צליל תוף שמחפש מעבר, בכל דיאלוג בין המוזיקאים, בכל רגע שבו התוף מדבר לא רק בקצב, אלא בנשמה.
מתופף ג'אז גדול הוא מוזיקאי שלם – לא רק "שומר הקצב", אלא יוצר דיאלוג, צובע את המוזיקה, ונוכח כאישיות מוזיקלית. הוא משרת את ההרכב, מגיב, מוביל – ובונה עולם עשיר מתוך כלי הקשה בלבד.
תכונות של מתופף ג'אז גדול הן שילוב נדיר של יכולת טכנית עילאית, רגישות מוזיקלית, יצירתיות, ויכולת תקשורת תוך-הרכבית עמוקה. הוא שומע את שאר הנגנים, מגיב להם, מדגיש את הסולן, או מניע שינוי דינמי – כמו שיחה.
מתופף טוב לא מנגן תבניות – הוא ממציא תבניות תוך כדי תנועה, בשימוש במברשות, סטים מורחבים, או פריטות על גוף התוף עצמו. הוא מצטיין בשליטה מלאה ב-Time (קצב) וביכולת לשלב פוליריתמיקה – ניגון של מקצבים שונים בו-זמנית.מתופף כמו Elvin Jones היה מלך של "שכבות קצביות" ותחושת Time גמישה. הוא בעל מיומנות טכנית גבוהה: שליטה ב-Sticking (ידיים), תיאום עם הרגליים, נגינה ב-Brushes. לא פחות חשוב – להיראות "פתוח" וזורם – מתופפים מעולים משדרים גם חזותית, הם משתתפים בהופעה ממש כמו הסולן.
למרות שהוא ם לא מנגן אקורדים, מתופף ג'אז טוב מבין הרמוניה ומבנה השיר, יודע מתי מגיע הסולו, איך לבנות Climax, ואיפה "להוריד הילוך" כדי לתת מקום. דוגמה: Max Roach – בנה תבניות מתופפות ש"מדברות" עם הליין המלודי וההרמוני.
בג’אז המתופף יכול להיות גם המוביל של הלהקה וגם התומך, בהתאם למקום שבו נמצאת המוזיקה. מתופף מעולה יודע לעבור בין תפקידים אלה בצורה חלקה ולנהל את הדינמיקה של ההרכב.
הוא משלב שליטה טכנית גבוהה עם רגישות מוזיקלית ויכולת אלתור ואינטראקציה. התפקיד שלו דורש להיות גם עמוד התווך של ההרכב וגם חבר יצירתי שיכול להוסיף עומק ודינמיקה לכל קטע מוזיקלי.
היכולת שלו אינה רק טכניקה גבוהה אלא גם רגישות מוזיקלית ויכולת תגובה דינמית.
בין התכונות הבולטות אצל מתופפי הצמרת בג'אז – שליטה בקצב ובתזמון: תיפוף בג’אז מתבסס רבות על קומפלקס של קצבים ותזמונים מורכבים. מתופף טוב חייב לשלוט בזמן ובקצב, בין אם מדובר בסווינג מדויק או במקצבים חופשיים יותר, עם הבנה עמוקה של הפוליריתמיקה שמאפיינת את הז’אנר.
הוא בעל תחושת סווינג, הקצב הנינוח אך המתוחכם שמניע את המוזיקה קדימה, יודע איך לשמור על הסווינג ולהשתמש בו כדי ליצור תחושת גרוב ולהניע את הלהקה.
הוא בעל יכולת הקשבה ואינטראקציה: ג’אז הוא סגנון שמבוסס על אלתור ושיתוף פעולה. המתופף חייב לדעת להקשיב היטב לשאר הנגנים ולהגיב בצורה מיידית לשינויים מוזיקליים, להוביל כאשר צריך או לתמוך בצורה דינמית ושקולה כשהמוזיקה דורשת זאת, לייצר מקצבים חדשים, לעבור בצורה טבעית בין תפקידים שונים, ולעשות זאת תוך התאמה לשאר הנגנים בהרכב.
מתופפי ג’אז מעולים משתמשים בכל חלקי מערכת התופים בצורה יצירתית. הם מתייחסים אל התופים ככלי מוזיקלי מלא, ולא רק כבסיס קצבי, ומשתמשים בכלים כמו מצילות (cymbals) וסנר כדי להוסיף צבעים וגוונים למוזיקה.
עוד תכונה בולטת – היכולת לנגן בעוצמות שונות, מ-“pianissimo” עד “fortissimo”, ולהתאים את העוצמה והגישה למוזיקה המתפתחת. מתופף ג’אז טוב יודע מתי להיות “קטן” ומתי להעצים את הנוכחות שלו בהתאם לאווירה ולכיוון המוזיקלי.
ברור ששליטה טכנית גבוהה היא מאסט: ג’אז דורש טכניקה גבוהה במיוחד, בין אם מדובר במקצבים מהירים, בקומפלקס ריתמי, או בשילוב של תיפוף ידיים ורגליים. שליטה טובה במקלות, בקצב ובמעברים מאפשרת למתופף להביע את עצמו באופן חופשי. ג’אז כולל מגוון רחב של סגנונות, החל מהסווינג ועד הבי-בופ, ההארד-בופ, הפיוז’ן ועוד. מתופף ג’אז טוב צריך להיות בעל יכולת לנגן במגוון רחב של מקצבים, וגם לשלב אלמנטים ממוזיקה לטינית, אפריקאית ואפילו רוק.
: מתופף ג’אז מעולה הוא לא רק “שומר זמן”, אלא הוא מוזיקאי יצירתי שמביא איתו רעיונות חדשים. היכולת להמציא מחדש את תפקידי התופים, להוסיף ניואנסים, ולעשות שימוש בלתי שגרתי במערכת התופים..
אלה 10 המתופפים הגדולים בג׳אז הנחשבים לחלוצי תחום התופים בג'אז ומי שהשפעתם הייתה משמעותית בעיצוב הסגנון והאנרגיה של המוזיקה
1. באדי ריץ’ (Buddy Rich) – נחשב בעיני רבים למתופף הג’אז הטכני והוירטואוזי ביותר בכל הזמנים. סגנונו הפך אותו לדמות מפתח בעולם הביג בנד.
2. ארט בלייקי (Art Blakey) – מנהיג ההרכב “Jazz Messengers” ואחת הדמויות המרכזיות בסגנון ה”הארד-בופ”. תיפוף עוצמתי, רגשי ומלא חיים.
3. מקס רואץ’ (Max Roach) – מהמתופפים הראשונים של סגנון הבי-בופ, ידוע בזכות החדשנות שלו והיכולות המוזיקליות הנרחבות, שילוב של טכניקה גבוהה והבנה מוזיקלית עמוקה.
4. אלווין ג’ונס (Elvin Jones) – ידוע במיוחד בזכות עבודתו עם ג’ון קולטריין. הסגנון הפוליריתמי שלו והשימוש בטכניקות מורכבות יצרו מהפכה בתחום התיפוף הג’אז.
5. פיל ג’ו ג’ונס (Philly Joe Jones) – מתופף ג’אז שהיה חלק מחמישיית מיילס דייוויס הקלאסית בשנות ה-50. נגינתו האינטנסיבית והיכולת שלו להניע את הלהקה הפכו אותו למתופף מבוקש מאוד.
6. רוי היינס (Roy Haynes) – נחשב לאחד המתופפים המקוריים והמגוונים ביותר, עם קריירה ארוכה שנמשכת למעלה מ-70 שנה. היינס היה שותף לפרויקטים עם כל הגדולים, מסטן גץ ועד ג’ון קולטריין.
7. טוני וויליאמס (Tony Williams) – היה חלק מהרכב ה-“Second Great Quintet” של מיילס דייוויס. נחשב לאחד ממתופפי הפיוז’ן הגדולים, והשפיע מאוד על הסגנון החדשני של תיפוף ג’אז בשנות ה-60 וה-70.
8. ג’ק דג’ונט (Jack DeJohnette) – אחד המתופפים החדשניים והגמישים ביותר, בעל יכולת לשלב סגנונות שונים בג’אז ומעבר לו. עבד עם מוזיקאים כמו קית’ ג’ארט וצ’ארלס לויד.
9. . בילי היגינס (Billy Higgins) – מתופף ידוע בסצנת ההארד בופ והפוסט-בופ, היגינס היה מתופף הרכב בית בהקלטות רבות בבלו נוט, ותרם לסאונד החם והמקפיץ של התקופה.
10. בילי קובאם (Billy Cobham) – מתופף מהפכני שהוביל את סגנון הפיוז’ן בשנות ה-70. ידוע בזכות מהירותו, עוצמתו והשילוב שלו בין ג’אז לרוק, במיוחד בהרכב “Mahavishnu Orchestra”.
