הרשימה אינה ממצה או סופית – שירים רבים אחרים יכולים בקלות להשתייך לכאן. התמקדתי בשירים שהיו בעלי השפעה תרבותית וגם רלוונטיות לז'אנר רוק/אלטרנטיבי. באמצעות שירים כמו "Boulevard of Broken Dreams" (גרין דיי, 2004) כאבן בוחן, נוכל לעקוב אחר התפתחות של מוזיקת הרוק משנת 2000 עד 2025: סיפור של כנות רגשית, טרנספורמציה טכנולוגית והכלאה סגנונית.
פוסט-גראנג' ונו-מטאל איחדו מגמות ברוק של השנים האלו. "לינקין פארק" שילבו גיטרות מטאל עם מקצבים של היפ-הופ וטקסטורות שהדהדו דור שנלכד בין חיים אנלוגיים לדיגיטליים.
פופ-פאנק ואמו emo (גרין דיי, מיי כימיקל רומנס) הפכו ניכור לרוק מלודי – "Boulevard of Broken Dreams" לוכד את החוסן של אדם בעולם מחובר יתר על המידה אך מבודד.
תחיית הגאראז' והאינדי (הסטרוקס, הווייט סטרייפס) החזירו לרוק אנרגיה גולמית ופשטות – גיטרות, זיעה, גישה – כקונטרהפונקט לאלט-רוק המלוטש של שנות ה-90.
אם הרוק של תחילת שנות ה-אלפיים משדר זהות, חרדה ואף מרד, מ-2010, מרכז הכובד של הרוק השתנה. הז'אנר טשטש את הגבולות עם מוזיקת פופ, אלקטרונית ואינדי, כאשר תרבות הסטרימינג והפסטיבלים הגדירו מחדש את הקהל. רוק המנונים משתלט – שירים שנבנו לאצטדיונים ולרשימות השמעה כאחד.
להקות כמו קולדפליי וקינגס אוף ליאון עברו משורשי אינדי לדומיננטיות של פופ-רוק עולמית, תוך הדגשת התרוממות רגשית ואחדות שירה בציבור. אימג'ין דרגונס ואחרים הביאו אלמנטים אלקטרוניים וכלי הקשה כבדים, וסימנו מעבר מרוק המתמקד בגיטרה לרוק המתמקד בקצב. התוצאה: הרוק מכיל יותר, פחות מרדני ויותר אוניברסלי – לעתים קרובות התמזג עם פופ.
שנות ה-2020 מסמנות גיוון חסר כיוון Måneskin, Wet Leg, The 1975, פו פייטרס תחייתה של Paramore
הרוק לא שולט במצעדים אלא משגשג בנישות – החל מגילויים מחדש של קלאסיקות בטיקטוק ועד לעניין מחודש באנרגיה חיה, תחיית רוח הרוק של שנות ה-70 וה-90,
ומצד אחר EMO ופופ-פאנק, השתקפות העידן הדיגיטלי עם קרוסאובר בין אינדי, אלטרנטיבי ואפילו היפר-פופ.
רוק בשנות ה-2020 הוא פלורליסטי – פחות קשור לסגנון יחיד, יותר לגישה ולרגש. הוא משגשג בהופעות חיות, בתת-תרבויות אינטרנט וברשימות השמעה מונעות נוסטלגיה.
סיכום: מ"Boulevard of Broken Dreams" ועד "Radioactive" ומעבר לכך, הרוק התפתח לשפה של רגש קולקטיבי. ועדין, גם כאשר הפופ וההיפ הופ תפסו את ההובלה המסחרית, הרוק נותר ליבתה רוחנית של המוזיקה המודרנית – באנרגיה והתחושה הגולמית שהוא משדר בעולם המשתנה במהירות.
האזנה ל-20 השירים למטה
