אוסף של שנסונים במקצבים שונים, אווירת שנות החמישים והשישים שמועברת לימינו על-ידי זמרים שונים, קולות מתוקים, קולות מסתוריים, סמבה ובוסה, ולס וטנגו. "פריז קומבו", הוא ואלס מענג בקול שכמו עולה מהאוב של שנים עברו. קרן אן הישראלית הכי מצליחה בצרפת כיום שרה
שלמה בר מניח רגל אחת על אדמת הז'אנר הנקרא "וורלד מיוסיק". רק בשיר אחד בחדש שלו הוא חצה את הגבול. זה קורה ב"דרה". כאן בר חורג מסגנונו בהפקה "וורלדביט" מדונססת. אני מבין שאין ברירה: רק קטע כזה יכול "להעיר" אלבום
בדפי החוברת המהודרת המצורפת לדיסק נכתב ע"י יואב קוטנר (נלקח מאתר "מומה") כי "שלמה בר והברירה הטבעית היו בין המוסיקאים שהשפיעו יותר מכל על קבלת המוסיקה המזרחית ע"י הממסד התקשורתי בישראל" זו טעות, כמובן. שלמה בר מעולם לא השתייך לאותה
