עד שהגענו לנווה שלום, יצאה לנו הנשמה. איזה פקקים. בדרך חשבתי: למה? למה אנחנו עדר כזה. למה אנחנו לא אירופה. אני זוכר את הערב הזה בקיץ 1979, כשעמדתי בתור ישר ומסודר של 150 איש בכניסה לאולם ארלס קורט בלונדון לפני
יש לה כמעט את כול מה שאני מחפש בזמרת. הקרבה האישית לשיר, היכולת לקרב אותך, המאזין, לאינטימיות שלה, קרוב-קרוב. גם הטיפול התיאטרלי הזה שקיים כמעט בכול טקסט, בשינויי הטונים. בעת כתיבת שורות אלה הגעתי כבר לשיר מס. 11- "ליידי". "ליידי