יולי ב4, 2006

יהלום שחור

אסור לגשת לבקורת משוחדים, אבל המון דברים נלהבים שקראתי על הזמרת הזו, מגדילים הסקרנות ומחייבים אימות. גב' סטון זכתה ב-99' בתואר "אלבום השנה" של מגזין הבילבורד. ממה ששמעתי יש בסיס להתלהבות: הרמוניות מתוקות + ריתם אנ' בלוז עדכני + קול

סטנדרט טיים וול. 4

המוטו של תלוניוס מונק היה: "ג'אז הוא חופש". הדור שבא אחריו מצדיע למוטו. וינטון בחצוצרה עושה תרגום נפלא למונק. לעיבודים שותף הטרומבוניסט וויקליף ג'ורדון. סטייל ניאו- קלאסי חכם, חם. זו הגישה של מרסליס למסורת. הצדעה מתוחכמת לא מהפכנית. וולטר בלנדינג

סטייל הצ'ילאאוט נשמע כמוסיקת המעליות העתידית, ואני לא אומר את זה לגנאי. גם כאן הגיע הזמן למהפכה, זו מהפכה. כריס קוקו, עורך "מגזין די ג'יי", ערך אוסף מדהים בגווניו של מתכוני אלקטרוניקה מוסיקלים, סטייל ניכור מיופייף, פסיכודלי, אקזוטי עם אלמנטים

א פארי

ג'אמאל, פסנתרן וירטואוז, בקונצרט מלהיב, עם מנולו בדרנה בכלי הקשה, ג'ורג' קולמן בטנור סקסופון, ג'ו קנדי ג'וניור בכינור, יורון יזראל בתופים, קלווין קיז בגיטרה. ג'אמאל מנתב את ההרכב לג'אז חם, בשרני, לטיני פאנקי באוריינטציה. זה החוט המקשר בין BELLOWS ל"עלי

אנחנו ורק אנחנו

כמעט שכחנו את מנצ'סטר. היה היו הסטון רוזס, ההפי מנדייז והשרלטנס. "אס אנד אס אונלי" הוא נצחון ענק לסגנון של להקה שאינה מתביישת לצטט בהיסטריה קלסיקות. אני שומע כאן תערובת מרתקת של רוקנקרול פסיכודלי. "לנצח" הוא שבע וחצי דקות של

אמנים שונים

ושוב התירוץ הוא כדורגל (מונדיאל 2006) לכבוד כל הנבחרות האפריקניות, וזה האלבום שאפריקה אמנם תורמת לפיפ"א. במגרש של המוסיקה מגלים את מבחר אמני הקרוס-אובר האפריקנים, שעושים מוסיקה אפריקאית עם לוט-אופ-גרוב בהשראת המוסיקה של המדינות האפריקאיות שהשתתפו במונדיאל. האוסף מבוסס על שיתופי