ספטמבר ב2, 2006

"אולי"

אני לא מת על זמרות בעלות קול קטן שנותנות לגיטרות חשמליות לכסות אותן. זה מה שקורה בשיר הזה. עדי כהן עברון (בוגרת רימון, עברה שיקום ממושך אחרי תאונה קשה) שמסתייעת ברן שם טוב, לא מצליחה להעביר את הסיפור. היא נשמעת

"ערב ראש השנה"

שנה חדשה מעוררת תקוות, אבל עדיין לא עונה על שאלות שאין עליהן בד"כ תשובות – ומה יהיה עם הצער, הפער והחסד שהבטיחו פעם ומה יהיה עם חלום שחלמנו בתום. תום – זה מה שבולט בטקסט של אביגיל כהן.  שיר איטי,

"שקט"

אנחנו באגן הים-התיכון. השירים הרומנטיים מחפשים קולות טובים, ואצלנו כל ערב נולד כוכב חדש. האינפלציה אינה רק בכוכבים אלא בשירים במנגינות הרומנטיות האלה, בטקסטים הכאילו-נואשים. בחוץ יש גשם, והוא, האוהב הרוס עד "כלות הנשימה" (עוד קלישאה מיופייפת טיפוסית) כי האהובה

הדברים שאת אוהבת

אני מכיר את ברק חנוך בעיקר מההופעות שלו כגיטריסט (מצוין) עם אלון אולארצ'יק. לפי דף הביוגרפיה, את חשיפתו הראשונה קיבל במופע "נדודי שינה" עם שלמה גרוניך, ויש לו עוד כמה תחנות בדרך שקצרה היריעה שבבקורת הזו לפרט. השיר החדש, למעשה

דילוג לתוכן