אני לא מת על זמרות בעלות קול קטן שנותנות לגיטרות חשמליות לכסות אותן. זה מה שקורה בשיר הזה. עדי כהן עברון (בוגרת רימון, עברה שיקום ממושך אחרי תאונה קשה) שמסתייעת ברן שם טוב, לא מצליחה להעביר את הסיפור. היא נשמעת לי טיפה שטחית ושטוחה, אם כי באוריינטציה, נדמה לי שמוסיקת רוק בראש האומנותי שלה. היא ללא ספק זקוקה לשירים טובים מהשיר הזה, טקסט קלוש על יחסים, מנגינה שמתקשה "לסחוב" את השיר וגיטרות שרוצות לדבר יותר מאשר הזמרת. חבל.
שיתוף הפוסט
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
תגובה אחת
שטחי? טיפה מוגזם
הפקת הגיטרות מרשימה
שיר קליל וקליט ולא במובן הרע.