דצמבר ב28, 2006

אני מעתיק שמות מהדיסק: דה נאמבר רידרס, נו נוייז, זיהן אנד קמיין, גוריילה, דה-פאז, ראשיד טאהה, קינוב, סוון ואן היס, סנטייאגו, קולור וגם אישתאר. באמת שלא כדאי להתעכב על כל שם. האוסף הזה הוא מהות הצ'יל. גם לסט טרופה בדרום צרפת

כשמקשיבים ל"הווסלס", כמעט כל שיר מזכיר משהו מהסיקסטיז-סוונטיז. מלודיה, הרמוניה,מהלך כזה או אחר. ובכל זאת: ה"ווסלס" הבריטים באלבום הבכורה שלהם, לוקחים את המוכר כדי ליצור משהו מקורי בתמהיל פופ קאונטריי, אבל עם קריצות לביטלס ("היי היי היי") , סיימון וגרפונקל,

אלבומי הקרונרים, אלה הזמרים המצליחים בסגנון בין פופ לג'אז – זוכים לעדנה, במיוחד בערבי כריסמס. הקרונר הקנדי העונה לשם מייקל בובלה  מכוון את הפורמולה לקהל שוחרי המיינסטרים, בתמהיל קאברים אטרקטיבי שיש בו שיר המזוהה עם פרנק סינטרה – I've Got