בנסון עסוק ב"סמות' ג'אז", ג'אז מלודי, ווקאלי בעיקר. ועדיין הפריטה שלו בגיטרה היא שעושה את ההבדל הגדול, אלא שהיא פחות ופחות נשמעת. הדיסק ברובו הוא ריתם אנ' בלוז מלודי. ב"מדרגות לאהבה" הוא שר בקול יפהפה, משהו בין ג'אז לסול מלודי.
"דיסקוטק", אומר לנו אילן בן שחר, עורך האוספים המתגעגע, הוא בכלל מושג שנולד אצל הצרפתים. "פופ קונצרטו אורקסטרא", "אוטוואן", "דזיירלס", סרון, ג'ילברט מונטאן, סילווי ורטאן, מישל פוגן. מי מכיר? "פרנץ' דיסקו" ו"פרנץ' טרופיקאל". דיסק כפול, מחזיר לרחבת הריקודים עם משב
רוצים שיר מלנכולי יפה? לכו עד מס. 7 בדיסק. זה נקרא "דה שדולנדס" ראיין אדאמס שר את מה שהרוב חושבים: "רוב האנשים אינם מוצאים אהבה". אם אפשר לאפיין את השירה של אדאמס – היא מלנכולית וחרדתית אבל גם נורא רומנטית.
