הקונוטציה לאירלנד היא בדרך כלל ירוק, אבל אם הולכים דווקא על כחול, אז יש כאן משהו כחול-לבן, שהוא אירי מודרני ומשודרג. להקת "כחול" היא ההרכב המיוחד והמפתיע ביותר בגל הקלטי שמציף בשנתיים-שלוש אחרונות את המוסיקה המקומית. "כה רחוק מהבית", קטע
אולי במציאות אחרת היא תהייה בשבילו מאושרת, ככה שר אייל גולן בשיר הפותח, ובשיר הבא הוא מבטיח, שאם תחכה, הוא ימצא מפתח לליבה, אחרי הכול "את הכי יפה בעולם מלכת היופי שלי" לב שבור, מתגעגע? הכול, רבותי, יגיע. אין הפתעות.
אני מוכן לתקן את עצמי אם אני טועה: האם מתחיל אצלנו גל זמרות נוסח מסיקה-פלס? הסולם, הטון, העיבוד. שמעתי את זה מהצליל הראשון. לא. מאיה גלאור לא מחקה את פלס. היא היא נורא מזכירה. הטקסט לא משהו. קיטש פשטני אם
הדיווה הסנגאלית פותחת הדיסק בגרסה מלהיבה ל-Pata Pata המוכר ממרים מקבה. האיכויות של קומבה נמצאות בראשוניות שלה, באותנטיות המחוספסת ועם זאת גם בעידון. תמצאו בין המקצבים האפריקנים עוד ניסיונות של קומבה לחדור לפופ המערבי. היא עושה שיר של סרג' גינסבורג
