ספטמבר ב21, 2007

טרנסנדנס

שימו את התקליטור הזה בווליום שקט, תקשיבו כאילו-ברקע. זה יעשה לכם משהו. אפשר לרקוד. ג'ים ווילסון לקח דגימות סאונד מכל העולם, הוסיף להם קצב מאוד מבוקר. תיזמור של קולות וכלים יוצר גוף שיש בו מעין נשמה קדמונית. נדיר לשמוע סימפולים

לב של זהב

 אלבום הסולו הראשון של מארק קנופלר אחרי "דייר סטרייטס" נפתח בצליל אירי. קנופלר. שר בלדות ומנגן בלוז, כשהוא מלווה בחברי הצ'יפטיינז האיריים. הקצב וההפקה מושפעים פה ושם מקאונטרי, אבל קנופלר בקול מחוספס וזקן, יותר מופנם מאי-פעם ומקרין אותנטיות גם בשירים

דילוג לתוכן