אלבום הסולו הראשון של מארק קנופלר אחרי "דייר סטרייטס" נפתח בצליל אירי. קנופלר. שר בלדות ומנגן בלוז, כשהוא מלווה בחברי הצ'יפטיינז האיריים. הקצב וההפקה מושפעים פה ושם מקאונטרי, אבל קנופלר בקול מחוספס וזקן, יותר מופנם מאי-פעם ומקרין אותנטיות גם בשירים קטנים. הגיטרה היא קנופלר. השירים פחות משכנעים מקלסיקת דייר סטרייטס, אבל יש בהם משהו אינטימי שעובר חזק. 3 שירים כאן הוקלטו בדאבלין בהרכב כלים אקזוטי כ- uillean pipes, חלילים, כינור, בוזוקי ואקורדיאון ופול ברדלי על משרוקית. Je Suis Desole הוא שיר מניו אורלינס בליווי כינור וסטיל גיטאר. זה עדיין לא מכניס את קנופלר תחת משבצת "מוסיקת עולם". זה עדיין מארק קנופלר, הפעם עושה מה בראש שלו, והראש שלו כאן זה עולם קצת אחר, ועדין זה קנופלר.