מה לאלג'יראים עם ראסטאפרי מן? לא יודע מה זה מבחינה אנתרופולוגית אבל מוסיקלית, הכפר הקטן מנצח די בגדול. לא תאמינו אבל יש חיבור כזה. יש לו אחיזה במציאות. כלומר – תופתעו. קחו את מספר 5. "דמעות מלאכותיות" שנפתח בדגימה של
אני קורא את הטקסטים שלאה איני כתבה לתמר גלעדי, תחילה בלי להקשיב למוסיקה. זו אחת הדרכים לברר בהמשך את תרומת הלחן, הביצוע הקולי והעיבוד למילים. ובמילים פשוטות: האם המוסיקה עוזרת לרעיון/סיפור להגיע. "אז מה" הוא שיר על יחסים מזוויתה של
ג'ו ג'קסון לוקח שלושים שנות קריירה ועושה מהן מופע פסנתר קומפקטי שהייתי מגדירו כ"אדאלט רוק", רוק שחוצה הזמן, ביצועים נטולי גיטרה חשמלית, מאוד ממוקדים בשירה-הופעה המיוחדת שלו, באוריינטציה קברטית. הרחבה
לראות את ג'ו ג'קסון ממרחק נגיעה. הגם שאינני מזן ה"מעריצים", זה היה סוג של הגשמת חלום, באיחור של כמה שנים. פתאום, איש מבוגר עם חיוך מתוק הזה שמתיישב לנגן ולשיר מכל הנשמה. הרחבה
