אפריל ב6, 2008

מעבר להרים

צליל האקוסטית ב"בחצר של אלינור" מבשר על משינאי לשעבר שמתיישב לספר סיפורים ולנגן אותם סביב למדורה. אני זוכר יובל בנאי של פארקים טעוני וולטאג'ים. והנה: זמר עם בחצר האחורית. פולק סינגר ששר "לפעמים החיים הם יפים בלי להסביר בלי דימויים". ועל "הכפר

מונצ'יילד Moonchild

וכשאתה לוקח זמר כמו מייק פאטון, האיש (לשעבר) של פיית' נו מור זה אומר – הרבה יותר מאשר סתם זמר. זה זמר עם מנעד קולי עצום. הבעיה שהכל כאן מתנקז למפגן ביזארי של זעם, מוזרות והבעה אמוציונאלית שמגיעה עד צרחות.

מונצ'יילד Moonchild

מייק פאטון– שירה, טרבור דאן – באס וג'ואי בארון – תופים מייק פאטון (לשעבר סולן להקת "פיית נו מור") נחשב לאיש המפורסם ביותר בפסטיבל של ג'ון זורן (סוף מרץ, תחילת אפריל 2008)  הביקור הקודם שלו בארץ, ביוני 2007, לא חשף את