נובמבר ב23, 2008

"נחמי אותי בשעה הכי קודרת/ הייתכן כי האמת היא תמיד אפורה/חבקי אותי בכיסא הקטיפה שלך/הסתירי אותי מרוח הרפאים שלך/לא ממהר, את תרוצי/ספרי לחברייך שאני מאבד מגע" ועוד ליקטתי מהקילרס שורה כזו: Are we human or are we dancers?  – על בסיס

בסוף הערב מגיע גם  "ולנטינו", להיט די מרופט ושחוק מהשבעים. גלי דואגת שהערב לא יחסר דבר, גם אפיזודת "חלב ודבש". הבשורה הטובה היא בשירים שכתב לה סגיב כהן שגם הוזמן לבמה לדואטים ("אליך", "מהמרחקים"), במיוחד "כשאת לא לידי" המתייחס לאחותה