זה אחד האוספים הידידותיים של מוסיקה יוונית (יצא במקביל למשחקים האולימפיים ביוון ב-2004) עכשווית ששמעתי מעודי, אבל במובן המחניף-מסחרי. העובדה שהוא מלודי-מתקתק משהו, אינה גורעת מהאותנטיות של השירים והזמרים ש"פוטומיו" בחרה לייצג את המוסיקה היוונית. קווי המתאר של מוסיקת הבוזוקי
כריסטינה אגילרה מסכמת עשור להיטים תחת השם הטופח על השכם "ממשיכה להשתפר" – שירים משלושה אלבומי אולפן כולל גרסאות חדשות ללהיטים אחדים כ – 'Genie In A Bottle', 'Beautiful', גם שירים שלא ניתן למצוא בשום אוסף כ – Nobody
הילך עלי קסם היה הדואט יאייס-ברבוזה. הם אינם מנגנים יחד לעיתים קרובות, ככה שהמפגש כאן היה נדיר בסוגו. כיוון ששניהם ארגנטינאים וגדלו על הטנגו של פיאצולה – אך טבעי שהם יזרמו ב זרימה מענגת. מעולם "ירושלים של זהב" לא נשמע כמו
"לה פוארזה מאיור", "כוח האהבה" של "פרנקי הולך להוליווד" מגיע אל בית הפופ האופרה של איל דיבו. בהמשך יגיע גיוון האדג'יו המפורסם של אלביניוני בביצוע שמטפס לשיאי הרגש, מה שלא יפריע לחבורה ללכת גם על קאבר של "המנצח לוקח הכל" של
זה היה סוג של ריטואל. מתיישבים 9 איש בחצי מעגל על הבמה ובוחרים לפתוח בצלילי השקט. ככה גם יסתיים הערב – צלילי השקט. הסולן גיל רון שמע במעין תרבוש ולבוש תנכ"י מרים עיניו מעלה ומצרף את הקהל לתפילת הלב. פרויקט דיוואן
