ריטה מנסה פעם שנייה בקריירה שלה במסגרת פסטיבל הפסנתר פורמט סולידי-מינורי.. ממקמת עצמה במרכז הבמה בכורסה, כמו מתמכרת ליגונה. היא קראה לערב בי-סייד. אבל את ריטה אי אפשר לקבל רק בי-סייד, או לתפור למידות של פסטיבל פסנתר כאילו באינטימיות. ריטה היא
שגיא זקוסקי בחר להתפלסף על נושא הזמן. אי אפשר לעצור את הזמן, הוא אינו מרפא הפצעים, והוא נגמר. לפי הדפים שהגיעו עם הדיסק – שגיא כתב את השיר על רקע האובדן הפתאומי של אימו, מה שחידד אצלו את היחס למושג
חנוכה בשער. פסטיגל בשער. האם הוא ינצח את המיתון? נו, איך לא. הרי לפי השיר של עידן יניב – מושא השיר (ילד או מישהו אחר) הוא מלאך. מגיע לו כל האור שבעולם, האהבה שבעולם, רק שיאמין רק שיסמוך על עצמו.
שמו אינו מתנוסס בפסגות המצעדים כבר שנים רבות, אבל ממשיך ללכת לפניו, ועם הישגי העבר קשה להתווכח, בטח כשמדובר באנשי ספר השיאים גינס, שהזמינו אותו ללונדון לקבל עוד פרס – כאמן (Entertainer) המצליח ביותר בכל הזמנים. מייקל ג'קסון, מלך הפופ שבר
