"זה לא בלתי רגיל" הגיע למקום הראשון בבריטניה ב-11 במרץ 1965. הוא נכתב ע"י לי ריד (מנצח מעבד של מוסיקה קלאסית) וע"י גורדון מיילס, שברבות הימים הפך מנהלו של טום ג'ונס. מיילס ייעד אותו תחילה לזמרת סנדי שאו, אולם משהיא
להיות נאהב זה לא משהו בלתי רגיל, אבל כשהוא רואה אותה מסתובבת עם מישהו אחר – זה לא משהו בלתי רגיל לראת אותו בוכה. הוא רוצה למות. "זה לא בלתי רגיל" הגיע למקום הראשון בבריטניה ב-11 במרץ 1965. הוא
I'm alive! And I see things mighty clear today, I'm alive! I'm alive! And I’m sitting here and doing my thing, I’m alive! And I’m real! I can breath and touch and see and feel, I’m alive I’m a
כמעט שומדבר אינו משתנה במנהטן טרנספר. אפילו הפסנתרן והמעבד המצוין שלהם (שלנו) ירון גרשובסקי עדיין רץ איתם. מקבלים תפריט קבוע של ג'אז. פופ פיפטיז. אקפלה. ריתם נ' בלוז, סווינג. רק סדר השירים משתנה. בידור מוסיקלי מקצועי , אנטרטיימנט מתוזמן פריך
מה עם יגאל בשן? זו אינה סתם שאלה. השנים חולפות. גם אני כבר אינני נער. זוכר לו חסד נעורים. אבל תמיד טרדה השאלה: ומתי תבוא הפריצה הגדולה. ואולי כבר פרץ. לא בטוח שיש למישהו תשובה ברורה איך שלמה ארצי מפוצץ את קיסריה
משתמשים הרבה בביטוי "מאה אחוז"הכוונה היא למצוין, מושלם. ("הוא בחור מאה אחוז") או במובן של תשובה סתמית (מה שלומך? – "מאה אחוז") לפעמים מה שאתה חושב שזה "מאה אחוז" הוא קצת פחות. רון דגן מתייחס ליחסיות שבמושג בטון רך ואנושי ובמנגינה
