בתוכניה קראו לה "אורחת מיוחדת", מיוחדת לא רק בשל מה שהיא אלא אולי משום שהיא הדודה של המתופף זיו, שהוא אחיינה. אם דיברנו על "פעימות הלב", אז זה מסוג הקטעים שמחסירים פעימה לרגע. הדודה רביץ שרה "געגוע", "הגננים היום עצובים",
משתתפים: רמי פורטיס, גיל סמטנה, עידו אגמון, יובל שפריר, אבי ליבוביץ' שירים: פרנצ'סקו, מתחיל, יער, אצבעות, משלחת, ז'אק, דג, אוטוביאנקי, סוכריה, אומרים, נעליים, חימושני. ישבתי שורה שנייה ופשוט נעצתי בו מצלמה. כשפורטיס בפעולה, חייבים מצלמה. הייתה לי. האיש הכי פוטוגני
השאלה המוכרת: לראות ולשמוע או לשמוע ולראות? במקרה של "ואלס עם באשיר" – 2 חוויות שונות. נכון: המוסיקה היא חלק ממחזור הדם של הסרט. אבל היא גם מחזור דם שיכול להיפרד מהסרט ולחיות חיים עצמאיים במערכת הסטריאו, באיי פוד. שמעתי
עומר קליין – פסנתר, זיו רביץ – תופים וכלי הקשה, אורחת מיוחדת: יהודית רביץ "פעימות הלב", כך קרא הפסנתרן עומר קליין לאלבומו האחרון. פעימה היא הפולס הזה, הקצב, ההטעמה המוסיקלית. ובאמת, כששומעים את עומר קליין מנגן פסנתר, זוהי הפעימה הזו
