אפריל ב27, 2009

יורד אל הים

ים זה גם קיסריה, והנה מגיע עוד קיץ, ועם ישראל יצא לאמפי קיסריה לשיר עם שלומי שבת, משמח הלבבות הגדול של הקייצים האחרונים, מבלי להפחית במשהו מערכם ממשמחי לבבות כשרית, אייל ושלמה, שגם מקומם בקופות של קיסריה שמור היטב לקיץ

קחי

מעומק תסכולו ופגיעותו, הוא מודיע לה כי הוא מחזיר לה את כל שנתנה לו – "כי כל מה שבנינו לא שווה כלום". בהמשך השיר חיפשתי תשובה לשאלה – מה קרה? האם פגה האהבה? האם בגדה בו? פתע הכל לא שווה,

חי בגדול

תיכנסו איתו לתל-אביב. הוא יראה לכם את נפלאות העיר. סאבלימינל על תקן מנכ"ל תאקט – אדריכלי היפ הופ ישראלי ממשיך לחזק המותג. חלק מזה להיות מעורב בכל מה שקורה. מאז 60 למדינה עם הגבעטרון, שמעוני רוצה ומצליח להיות מחובר. 100

מה אבקש אלוהיי

"מה אבקש אלוהי?/ רק לא להיות אדישה לאהבה/ שהמוות לא ימצא אותי כואבת/ בודדה עצובה ונעזבת/ מה אבקש אלוהי/ רק לא להיות אדישה למלחמה/ זו מפלצת נוראה שרק הורסת/ את התמימות והחלום תמי דורסת" מיטל טרבלסי, זמרת נאווה ויפת תואר,

30 שעות

כל זמן שיהיו מלחמות, יהיו שירים נגד מלחמות, נגד מנהיגים נטולי החלטות ועל איך זה ש"בארץ הדבש מטילים פצצות". מה, לעשות טוקה, שהמציאות חזקה יותר מתמיהותיך, ובארץ הדבש כבר מזמן לא מלקקים מתוק, חיים על העוקץ והחרב, כולל חדרים אטומים,