נובמבר ב1, 2009

2032

רוקרים פסיכודליים לעולם אינם מתים. עדות ממקור ראשון: הייתי בערב של גונג. אני שונא את המילים "מדהים" ו"מהמם", שאצלנו משתמשים בהן ביותר מאשר הקלות-הבלתי-נסבלת, אבל ארשה לעצמי לעשות באחת מהן שימוש כדי להביע התפעמות, שהאקסצנטריים האלה עדיין עולים מן האוב ארבעים שנה אחרי

א ידיישע ראסטה-מאן

ג'מייקה, רגאיי וראסטאפריי נמצאים חזק על המפה העולמית, גם המקומית. רבים וטובים הציצו ונפגעו. רשימה חלקית: תומר יוסף, סילברדון, שוטי הנבואה, מוקי, איאם, חיים לרוז. רגאיי, רגאיי דאב, ראגהמאפין. הכל הולך. הישראלי מחפש להתחבר לאקזוטי, משהו שיעניק לו את החוויה

פיטר רוט

"רוח סתיו אל החלון הביאה חזיונות/ של ימים קרים ושל שלכת/ ובבית שוב האף דבק לזגוגיות/ וחשון דוחק חומו של קיץ" – שמעתי את פיטר רוט מביא את רוח הסתיו בערב ההוקרה לגרי אקשטיין. אני קורא את הטקסט. הסתיו נמצא

פיטר רוט

שמעתי את פיטר רוט מביא את רוח הסתיו בערב ההוקרה לגרי אקשטיין. אני קורא את הטקסט. הסתיו נמצא בו. גם התחושות שמתעוררות, גם השפה הפשוטה הנקייה, הנכונה. ככה כותבים שיר להלחנה – טקסט לא מופרך, לא יומרני, לא סתמי, לא תפור למשהו. אחד השירים

2032

  Daevid Allen (guitar, lead vocal): Steve Hillage (lead guitar), Gilli Smyth (Space Whisper and poetry), Miquette Giraudy (synthesizer), Mike Howlett (bass), Chris Taylor (drums), and Theo Travis (sax and flute)   רוקרים פרוג-פסיכודליים לעולם אינם מתים. עדות ממקור ראשון: