הוא מרגיע אותה. שתסיר דאגה מליבה. מבטיח לה אושר. אהבה. במקרה הגרוע אפשר לברוח, להפליג בדמיון. גם היא הרי מצטיינת בזה בבריחה שכולה חלום. המוסיקה פולק רוק לירי, מזכיר להקות פרוגרסיב מהשבעים – קאמל, אלן פרסונס פרוג'קט, ימי "קצת אחרת",
פיטר רוט הולך על אלבום שלם של שמוליק צ'יזיק המנוח, שבעבר תפס ראש טוב עם אריאל זילבר. רוט משחזר את הקומבינה בשיר על המסכן הדפוק שאוכל אותה מכל הכיוונים והחורים. זורקים אותו מכל מקום, זורקים עליו – "אז מה הפלא
בדף הקרדיטים, בחוברת המצורפת, יפת-האיורים (של רות בן-ישראל), מופיע השם "יעקב אוז" כמי שכתב מילים לחנים ואשר על ההפקה המוסיקלית. למה "יעקב" ולא "קובי"? אחרי ששמעתי את האלבום, אני משער שהבנתי: קובי אוז אינו חוזר בתשובה. הוא גם לא המיר