בדרך כלל אני פוסח על מכתבי שרשרת הנושאים מסר/מוסר השכל. הפעם קראתי. אולי המוסיקה השאירה אותי בסיפור. וושינגטון, תחנת רכבת בבוקר קריר בינואר 2007. האדם עם הכינור שבתמונה ניגן 6 יצירות של באך במשך כ-45 דקות. במהלך הזמן הזה בערך
חיפשתי בפתח החוברת המצורפת לאוסף כמה מילים על אילנית. נאדה. מגיע לה – לא? 45 שירים, ואף מילה עליה. קריירה עשירה, ליוותה את ימי הזמר העברי. מיטב הכותבים והמלחינים. אז איזה סיכום קצר, מילת הערכה. על ה"ישראלית" שבה. טוב שיר