מופע השקת "תנשמי"
את מה שמייחד את המוסיקה של ינון מועלם ניתן בהחלט להגדיר כקולאג' מהסוג שמוצא את דרכו אל נישת "מוסיקת עולם", גם כשהמושג הזה אינו נהיר לחלוטין קרא עוד
01/09/2010
את מה שמייחד את המוסיקה של ינון מועלם ניתן בהחלט להגדיר כקולאג' מהסוג שמוצא את דרכו אל נישת "מוסיקת עולם", גם כשהמושג הזה אינו נהיר לחלוטין קרא עוד
הוא ישב שם במרכז הבמה, כולו בלבן, מנצח על המוסיקה שלו דרך צלילי ההקשה, מזמין אורחים – כלי נשיפה (אנשי "מארש דונדורמה") וזמרות. ינון מועלם הוא מסוג המוסיקאים היצירתיים שדי נדיר לפגוש במקומותינו, וכמה שזה יישמע אירוני – בגלל שהוא
אני בעד מיני פסטיבל רוק. אבל 6 וחצי שעות בערב – Too Much. יותר התאים להעביר למקום פתוח, דשא, אוהלים, שנרגיש פסטיבל רוק גם בלי גשם ובוץ. מצד שני: אני מצדיע לאמרגנים. לא בכל ערב מתרכזות 3 להקות בכירות שישראל
אני מאזין ליצירת חיים של בחור שעד היום יצא לי לראות אותו מול עדות מעריצים במופעי רוק משולהבי יצרים ועתירי המנונים. אלבום שמוגש כאגדת חיים. אגדת אורן ברזילי מעוצבת כאלבום אקסקלוסיבי, כאילו זה מיועד לחוג מצומצם (מה יגיבו מעריצי
ראפ שחובר לסול-פופ, ואיזה חיבור. The Defamation of Strickland Banks, אלבומו השני של הראפר האנגלי Plan B הלא הוא בן דרו, מקרב אליו את חובב הפופ באוריינטציה של סול שחור, והנה מתברר שוב שאנשים מוכשרים בעלי צבע עור לבן יכולים