מרץ ב31, 2011

להיות אני

גברים מאוהבים-מיוסרים-מתוסכלים נשמעים מדוכדכים מול גברות בלתי מושגות שרוצות "איזה גבר" (איזה?). זמר מפעיל טון דואב שמשדר עצבות ותוגה. היא שם למעלה, הוא למטה, וגם מוסיף ניתוח עצמי – "ואסור לי לא להיות עצמי", ובמילים פשוטות: הרוס, חולה אבל לא

ולכבוד גזוז

לכבוד הקיץ שכבר כאן ולכבוד גזוז אחרי 31 שנה ולתפארת הנוסטלגיה

לכבוד הקיץ – מחווה לגזוז

לכבוד הקיץ שכבר כאן וחופי הים התיכון התכולים והחומים, לכבוד דני סנדרסון שהווה, לכבוד גידי ומזי יבדל"א, לכבוד ציפי פרימו מחולון, לכבוד גורי אלפי, טלי אורן, רועי בר נתן שמצדיעים ולתפארת הגזוז המוגז המתקתק של פעם. אז מה חדש בגרסת

20 הלהיטים

1979. אולפני טריטון בתל-אביב, דני סנדרסון רושם פרק מפואר בעשייה האמנותית שלו. "כוורת" מאחור, הרכב חדש יוצא לדרך הנעורים החדשה. צליל סקסופונים מלווה שיר געגועים, גיל 16 רומן ראשון שמוביל לרומן שני. תשע בכיכר יום שישי. המוציאים לפועל את הפרק

The Most Incredible Thing

פט שופ בויז? לא. אבל אלה ממש פט שופ בויז, בכובעים אחרים: ניל טנאנט וכריס לאו הם הפעם צמד יוצרים לבלט. קבוצת הבלט היא להקת המחול Sadler's Wells, הכוריאוגרף הוא חבייר דה פרוטוס (Javier De Frutos). ההופעות הראשונות של הבלט

Raw Sounds

איך לא ידענו, אף אחד לא גילה לנו, גם לא נרמז על קיומה של סצנת Mediterranean Grooves בארצנו. והנה, אוסף שמכוון ממש לסצנה מקומית של גרוב מעורב פאנק, ג'אז ומוסיקת עולם, חיה, נושמת ומישהו בטח יגיד – בועטת. האמת, ביליתי

בראשית (אינסטרומנטלי)

"אינסטרומנטלי" – מדגישים על גבי הדיסק באותיות גדולות – שלא נטעה. לא קשה להבין מדוע: יהודה מסס, אחרי שלושה אלבומים כזמר (ווקאלים) מוציא אלבום תזמורתי, כן – ללא מילים. שבעה קטעים בהשראת שבעת ימי הבריאה של ספר בראשית. יש רגעים