צביקה פורס מרגיש "תאונה". תקראו את הטקסט הביזארי, תרגישו גם אתם את ה"תאונה". "כולנו בעלי מום", "אף אחד לא חי לנצח/ אלא אם כן אתה מוצאת הדברים שלמענם את מוכן למות", "אני יכול להיות האינדיאני שלך/ אתה תהיה האמריקני שלי".
אומרים לנו, כי אף אחד לא עושה מוסיקה כזו כיום, או לא מאשרים לו לעשות אלבומים כאלה. אבל באולפן עצום, עץ מרופד, כמה קילומטרים מחוץ לאמסטרדם, מוסיקאי במעייל קטיפה עם חיוך וזקן מקורצף ישב חמוש בגיטרה מולו תזמורת עשיר ושר
הדרום המופצץ יחכה. חמאס יכולים להפסיק את החגיגה רק אם יעיפו פאג'ר על הבארבי בדרום ת"א. מי נגד מי? מה קורה פה. תחנת אוטובוס על הבמה. עולים ויורדים אלרן דקל, שלומי אלון, גבע אלון, גדי אלטמן, מיקה שדה, ומה עושים
רוצים קיילי בוגרת? אם כבר אינכם מאוהבים בנערת הפופ האוסטרלית המתקתקה של פעם – קבלו קיילי פורטיסאמסינג. סיבת הסלבריישן? 25 שנות הקלטה. לקחו מבחר להיטים והכניסו אותם ואותה לאולפני אייבי רוד, תואמי התזמורים רחבי ידיים. מה מיוחד? העיבודים, התזמור, פה