אפריל ב11, 2013

לך

יש עוצמה לזיכרון. מילים שלא היו נחשפות בחיים, מקבלות משמעות יתר, נעטפות בהילה אחרי המוות, במיוחד אחרי מותו של חייל בקרב. ערב יום הזיכרון צפים השירים שנכתבו ע"י הנופלים. השחקן דביר בנדק בחר בשיר של יהונתן "יונתי" צוובנר, מפקד פלוגת טנקיסטים, שנהרג

המכתב של רבקה לנעמי

אריאל הורוביץ והגיבורים שלו: סבתו  רבקה ספיר ובתה נעמי שמר ממקימי קיבוץ כנרת  קרא עוד

העטלף והתרנגול

האם ההתקרבות לאלוהים מקרבת לפסגת ההשראה המוסיקלית? לפי האלבום הזה, אין לי אלא לחזור לקלישאה – כשטוב לך, ההתגלות המוסיקלית מתרחקת ממך. אריאל זילבר מטיל את כל כובד החזרה בתשובה על הדיסק החדש מן השיר הפותח "שמחו בשם". יכול להיות שהייתי

Delta Machine

"ברוך בואכם לעולמי/ עזבו את הסמים שלכם מאחור. לא תזדקקו להם יותר". כך נפתח החדש של דפש מוד. אין בעיה לזהות: אין כמו דפש מוד להעניק לצלילי הכאב הקודרים יופי חשוך, dark-pop שהוא סוג של עושר אלקטרוני מלודרמטי – אם לנסות

שירים לזכר הנופלים

אומרים עליהם בדרך כלל משהו כמו: אלה השירים הכי יפים, השקטים האלה, העצובים האלה. פרט לקצב-טון נוגה – אין בהכרח מכנה משותף ביניהם, אבל בימי הזיכרון הם נשמעים ברצף, כאילו נכתבו לימים האלה. נתן יונתן כתב שיר מטפורי על הנופלים

נייס

נדיר לשמוע פיוז’ן כזה של סגנונות. לאונג'. Nu Jazz. מייקל ריקאר (Michael Ricar) השווייצי מתגעגע למוסיקה הקולנועית של פעם, שנות השישים. הוא לקח שנסונים, בוסה וגם טנגו ויצר תמהיל עם מוסיקה עכשווית של מחשבים, סינטיסייזרים וסמפלרים. התוצאה מאוד רכה-מלודית, מסתורית