נדיר לשמוע פיוז’ן כזה של סגנונות. לאונג'. Nu Jazz. מייקל ריקאר (Michael Ricar) השווייצי מתגעגע למוסיקה הקולנועית של פעם, שנות השישים. הוא לקח שנסונים, בוסה וגם טנגו ויצר תמהיל עם מוסיקה עכשווית של מחשבים, סינטיסייזרים וסמפלרים. התוצאה מאוד רכה-מלודית, מסתורית משהו, עם קצבים פונקציונליים. זוהי מוסיקה "סינמטית", שנוצרה מהיבט נוסטלגי. האקורדיון, צליל האווירה המינורי, הקול הנשי המלחשש של Myriam Russo, מוטיב השנסון סטייל פרנסיס ליי. הקטע שנקרא "טי ל’נמה פא" יכול תמיד לחזור באוריינטציה ניאו נוסטלגית רומנטית. מלודי, אנין, איזי ליסנינג מענג.

01. pearl
02. pearlsong
03. tu ne l'aimes pas
04. l'automobile
05. duckies
06. velociped
07. l'orage
08. duckies reminder
09. de michel
10. le temps passe tic tac
11. dopis
12. hellblau
13. old duck