ייסורי יונתן פררה. קו העגמומיות שמאפיין דור של זמרים, שמאמינים כי העם מקשיב לייסוריהם. הנקודה היא שגם אם אתה מיוסר, אתה לא חייב לכתוב על כך שיר, או להשאיר את השיר שכתבת במגירה. אצל פררה האהבות שאנו "מקבלות אהבה" נשארו
Subway – רצועה שנייה משדר אווירה היפנוטית, קולה הרך-רוגע של קארן או על רקע קולות רכבת על פסים המשמשים מעין ביט למהלך האיטי-נוגה של השיר. גם קצב האלקטרו של Mosquito משאיר אותך בתוך הקלאב האפלולי של Yeah Yeah Yeah כשקארן