יוני ב9, 2013

Shallow Waters

הזכירו לי שהיא פליטת דה וויס. עכשיו – זהו עולם אחר. לא שופטים עליונים, לא כסאות מסתובבים. לא מנטורים חכמים. זה מבחן יותר אמיתי. המפגש בין הסונגרייטר לסינגר. קרא עוד

Shallow Waters

הזכירו לי שהיא פליטת דה וויס. עכשיו – זהו עולם אחר. לא שופטים עליונים, לא כסאות מסתובבים. לא מנטורים חכמים. זה מבחן יותר אמיתי. המפגש בין הסונגרייטר לסינגר. למיה יוהנה קורה משהו אמיתי. כמעט נדוש להגיד שאנגלית היא סוג של

Loca

לדי ג'ייז במועדונים, לרדיו הכבישים, לרוקדים ברחבות, לכל המשפחה, לכל קהל. אינטרנשיונלית או לא? אני מעדיף אותה Localit אבל בלי ג'יבריש ועם מעט חומר לנשמה אם ללא למחשבה. קרא עוד 

Loca

פספסתי. הקליפ המצורף היה הזמנה רשמית להגיע אל מצעד הגאווה ב 7 ליוני. התאריך עבר, השיר נשאר. שיר? לא בטוח. מקום לגאווה? גם כאן – אני נוטה לומר "אין". אינטרנשיונל מנתבת עצמה לאפיקי ראווה גימיקיים חלולים, גם אם על פני

יש אין סוף

שיר שהוא מכתב לאקסית בגין יחסים ארוכים, טראומטיים שהסתיימו "כשנעלמו החלומות" – האמוציות, הטון והעוצמה הפנימית מעניקים נקודות זכות של אמינות להבעת הצער. קרא עוד

יש אין סוף ההופעה

שנתיים וחצי אחרי "אור גדול" (דצמבר 2010) חזרתי לשמוע את אמיר דדון באותו מקום. אמרתי לו אחרי המופע, שאם היה לי מד אנרגיות, נדמה, שהמחוג היה קופץ גבוה יותר לעומת המופע ההוא. הלך משיא לשיא. הטעין כל שיר – קצבי כשקט בעוצמות תחושתיות נדירות.

דילוג לתוכן