הסינגל הראשון של נטלי קול, שיר פאנקי פופ, שבאמצעותו הצהירה/ הבהירה, שהיא אינה מתעתדת להיות זמרת בלדות כמו אביה נט קינג קול, שמת כשהיא הייתה בת 15 (נטלי היא ילידת 1950) היא עבדה קשה מאוד כדי לא לעמוד בצילו הענק
גרסת רדיו חדשה בתוספת שלל רמיקסים לסינגל I Can't Lose מתוך האלבום Uptown Specia
נפתח בפינת הלשון: אני ממתין שחברי להקת "הפילוסופיה של איימי" יכנסו לאולפן ויקליטו מחדש את השיר. שגיאת עברית כמו "המילים שלך צורבים" צורבת עד כדי כך שהיא אינה יכולה לעבור רדיו. זה חבל, כי השיר טעון בעוצמה תחושתית שמשדרת אמת
אושר צרוף, אושר נדיר, יום שלא יחזור. העצב התהפך למתוק. רמי קלינשטיין לקח אוסף קלישאות, כדי לחגוג סערת חושים של 24 שעות עד "שתקרע לנו הבטן מצחוק ואמונה". שעון החיים אולי עצר מלכת, אבל לפי המוסיקה – הוא התחלף בקצב
