יהונתן גפן יוצא מהנחה שכולנו דומים בשעות מצוקה. הוא לקח סיטואציות אנושיות ומצא בכל אחת מהן את הקושי – מהרעב שמתבייש לבקש ועד הפליט שאין לו ארץ ומקום, מחסר הבית שקופא ועד המשורר שנשאר בלי שירים. במובן זה – כולנו
למתכוני הפיוז'ן אין עוד גבולות. הכל נפרץ. קבלו תבשיל חדש: גרוב פאנקי ושירה תימנית של בנת A-WA. לקחו טקסט אהבה תימני וחיברו לו תזמור עשיר – תערובת של ג'אז, פאנק עם הרבה גרוב. הצליל של The Apples נשמע מלוכד, אנרגתי ומהוקצע,
יש הרבה להגיד, אבל השיר מצמצם את ה"הרבה". הוא אומר בכמה משפטים: מהפחד והמצוקה נולד שיר, נכתב מעצמו. אין צורך במילים רבות. זה העצב, הפחד, הלבד שכותבים את השיר. המוסיקה תאמר הרבה דברים שלא נאמרו בשיר. המוסיקה – אינם משקרת.
יש משוגעים שהיו מוכרים בית כדי להיות לילה אחד עם אלביס פרסלי. בשנה הבאה ימלאו 40 שנה למותו. אילו חי היה בן 82. המספרים כשלעצמם בלתי נתפסים. האגדה ממשיכה לתדלק את עולם הבידור. מאז מותו קמו אינספור כפילים, חקיינים, פעלולנים.
קליף ריצ'ארד, הזמר הבריטי המהולל בן ה-75, יורה בחזרה. אחרי שהמשטרה הודיעה שלא תוגש נגדו תביעה על עבירות מין בקטינים, הוא תובע את הבי.בי.סי ואת משטרת דרום יורקשייר על הנזק שנגרם לו. הפשיטה של המשטרה על ביתו בברקשיר הייתה לפני
