דייב קלארק פייב הובילו את הקבוצה השנייה של להקות פופ בריטיות במה שנקרא "הפלישה הבריטית" (*) של שנות השישים. החבורה הקרינה דימוי "נקי" מאוד, אפילו יותר מזה של הביטלס, אולם מצד שני – הצליל שלהם היה קשיח יותר. דייב קלארק
ראיתי קליפ של ריטה שרה את "בגידה" בהופעה באמפי שוני 2011, אחרי ששמעתי את גרסת רמי קלינשטיין וקרן פלס לשיר מתוך המופע/ אלבום המשותף של השניים. אם יש ביצוע שהופך את השיר לשיר פרטי מאוד של ריטה – זה הביצוע
השיר הוא על גבולות ביחסים. תמציתו: אם את רוצה את הכל, לא תקבלי דבר, אם תכבדי הגבולות שאת מודעת להם, תקבלי לפחות משהו. לקח לה זמן ללמוד את הגבולות שביניהן, שאינם קלים כלל ועיקר, אבל למדה להסתפק במה שהיא יכולה
"לא רוצה רק לשרוד, אתה תראה אותי מצליחה, לא יכולה לכתוב את הסיפור שלי, אני אחרת, לא רוצה רק לציית … הניצחון זורם בערקי" מתאים לפתיחת המשחקים האולימפיים בברזיל? אז, כן, קייטי פרי תהיה הפסקול שילווה את שידורי המשחקים האולימפיים
הפופ הישראלי אינו שחקן חזק בשווקי העולם, ולפי הכישרונות המוסיקליים הפועלים כאן – יש מקום לשינוי. אחת הסנוניות שאולי מבשרת על שינוי הממשמש ובא היא נתן גושן בשירו באנגלית (מה לעשות, אבל עברית – מחוץ לזירה הבינלאומית) – Thinking About It
