איננה
אהובה עוזרי נוצחה ע" המחלה. השירים והמוסיקה שלה – לא. אישה ללא מיתרי קול שרה בזמנה "התחפרתי" לאלבום "מעלי דממה", שיר המושר מזווית ההתייסרות של חייל שמתחפר באדמה להגן על המולדת, אבל שם במרחק מחכה לו אהובה, והוא רוצה לחזור
אהובה עוזרי נוצחה ע" המחלה. השירים והמוסיקה שלה – לא. אישה ללא מיתרי קול שרה בזמנה "התחפרתי" לאלבום "מעלי דממה", שיר המושר מזווית ההתייסרות של חייל שמתחפר באדמה להגן על המולדת, אבל שם במרחק מחכה לו אהובה, והוא רוצה לחזור
מתגעגעת בכאב לאהבה של פעם. מבקשת ממנו להזכיר לה אותה ע"י שירים שאהבו. הגעגוע הוא חלק מחרטה על "מי שהייתי מי שאני". החרדה מפני עצמה. ההתחלה צנועה מאופקת, יפה, אבל בהמשך הכאב מתורגם לטונים דרמטיים, שירה מתייפחת, נגיעה בסלסול מזרחי,
הייתי סקרן לדעת האם ניתן להעביר את המורכבות הטקסטואלית והמוסיקלית של "2023" מאת איה כורם לבמה. יש אלבומי קונספט שצריכים להישאר באלבום, כפי שהוקלטו. הפיכתם להופעה עלולה לחבל בהם. זה מה שחשתי במהלך ערב ההשקה של האלבום. "2023" היא יצירה
פוליקר פוליטי? הדיסק נפתח ב"ערב טוב יאוש, לילה טוב תקוה", מוטו בהמשך. פוליקר שר על המבוכה הגדולה של החיים באיזור, תחושה של "יכול להיות יותר טוב, יכול להיות אסון". בשביל שיר כזה קונים דיסק: קול מעומק הנשמה, משדר החרדה בלי
סלסה, "רוטב חריף", הוא המושג שנבחר בשנות השישים לסגנון הריקודים הקובניים- פורטוריקניים הישנים שקמו לתחייה בקאמבאק אדיר בארה"ב. המשמעות – מוסיקה חמה, תוססת, מפולפלת. ההתחדשות של המקצבים באה על רקע מסע שורשים ששטף הקהיליה ההיספאנית בארה"ב, עוד הרבה לפני פריצת ה"בואנה