לנה דל ריי מתרפקת בשיר הפתיחה Love בהיבט נוסטלגי על עבר אמריקאי . בשיר דל ריי משקפת רעיון דרך החוויות והרגשות של המעריצים הצעירים שלה. בני הדור הצעיר (ואפילו היא עצמה) עדיין שומרים על תחושות רומנטיות ראשוניות ויכולת העצמה מול
הרעיון נדוש : סבל בחיים מייפה את האמנות, מעניק לה ערך רב יותר. טרגדיות אישיות מספקות חומר יצירתי אותנטי. קחו את לנדון ג'ייקובס, ראש טריו האינדי פופ, "סר סליי" הוא תואם את התיאוריה: מה עושים שאתה מאבד את אמך (אמו
ראיתי קהל מתלהב בהופעה של הפיקסיז בקיסריה. מזה מתלהב. מטורף עליהם. בדקתי את עצמי יותר מפעמיים. אחרי שעה וארבעים דקות ושלושים ואחד שירים שאלתי – מה קרה, שהדופק שלי נשאר יציב. זה עדיין לא אומר שההופעה לא הייתה טובה, אבל
