מועקת האהבה שגורמת לתעוקה נפשית. תקשיבו לקולה של רותם לביב. צער גדול חוותה. את הסיפור שלה היא מביאה מזוויות שונות – שלה, שלו, או ליתר דיוק – מה ששמעה ממנו על היחסים ביניהם: "קחי את החיים אלייך", הוא אמר לה,
כל השופטים עפו על להקת "שלווה". אמדורסקי , השופט הכי לא צפוי כמעט בכל נימוק שלו (לא מעט שטויות) אמר על ענאל, הזמרת של הלהקה "הזמרת הכי טובה ששמעתי השנה", ועל הלהקה – "יש מצב שאנחנו יכולים לזכות באירוויזיון". כמו
שיר לאירוויזיון? בבקשה. בשביל מה כל הריאליטי המייגע של "הכוכב הבא", כשדוד ד'אור מגיש שיר על מגש לאירופה? האמת: אני לא אוהב ערבובי שפות בשיר אפילו כשמדובר בחיבור בין פופ לראפ. אם עברית – אז עד הסוף. אם צרפתית –
כבר עברו 16 שנה מאז יצא "לזוז", אלבומם השני. "הדג נחש" הניפו שלטי מחאה, עשו "היפ הופ" ציוני אירוני מהמציאות המקומית וגם הזמינו לתוך הגרוב ברחבת הריקודים. לא ש"הדג נחש" המציאו משהו חדש. פאנק, ראפ, סול ג'אז, היפ-הופ הם סחורה אמריקאית מוכרת ומשומשת,
