אלבום הפופ של השבוע. נהיה לארג'ים – של החודש. אמנם שום גלגל חדש לא הומצא ע"י קרלי ריי ג'פסן, אבל ב- Dedicated, האלבום הרביעי של, נמצא אסופת שירים כיפיים בתפר שבין התמימות העצמית והאיפוק הבוגר. המבקר לא צריך להסתתר מאחורי
ההתבכיינות על העבר בקולו המקונן של רותם חן היא התרפקות סתמית, אידיאליזציה חלולה שכל כל מה שהיה פעם, ייפוי של איזושהי מציאות מופלאה, אפילו לא מחאה נגד חברה שהטכנולוגיה מכתיבה לה צורת חיים וחינוך קלוקל. געגועים כשלעצמם מייצרים משהו מאוד פסיבי
לשמוע פולק סונג כמו פעם, הפשטות הבלתי אמצעית, הטון הנקי. המנגינה הקסומה. רונית שחר היא עוף נדיר שמגיע ממחוזות העבר, כדי להעניק כמה רגעי חסד של יופי אקוסטי טהור. השיר נוגע במה שמעל כדי לחוש את הטוב במה שמתחת –
כולם רוצים להגיע לארץ המובטחת, סמל ההגשמה. השיר החדש של לאברינת', היוצר והמפיק הבריטי, מציג תוצאת הדמיון והיצירתיות. "נס" הוא קריאה לכל מי שרוצים להיות האני האמיתי שלהם. זה החלום שלאברינת' רצה תמיד להבין. "נס" הוא "הסימפוניה" שלו לניצחון, כפי שהוא התבטא.
