תל אביב מאחור, קרית שמונה בפרונט. שיר ההלל לשינוי בחיים נשמע כמו הימנון של אלופה בכדורגל. גם בקליפ המשפחתי אלון עדר חוגג באווירה של ניצחון. השיר בנוי על מקצב רגאיי, נגינה פאנקיית. עדר הלך על הפשוט עד פשטני. זהו אחד השירים
הוא לוקח הזכרונות ממנה במזוודה. מה בדיוק? תצלומים? זכרונות אהבה שמורים עמוק בנפש. לא במזוודה. אם פז פרל חיפש מטפורה, הוא פספס. כל הטקסט הזה עוסק בחומר. האהבה תלויה ב…לחם. יש לו חלום לקנות לה יהלום. כך ישמור על אהבתו?
פסטיבל הג'אז של דצמבר נפתח בנובמבר בפסטיבל הפסנתר. יוני רכטר אורח ותיק בפסטיבל, התייצב עם האורקסטרה, תזמורת הג'אז הישראלית לנסות עיבודים חדשים לשיריו. רכטר אוהב אתגרים. מוסיקאי סקרן. התרעננות עושה לו את זה, והציפיה היא שביצועי ביג בנד לשיריו בזוויות
כשהגיטרה של שלמה יידוב פגשה את הפסנתר של ענת פורט – קרה משהו שלא ניתן לתאר במילים, רק במוסיקה. אני נוגע גם בתיסכולו של המאזין-מבקר המבקש להדגים את החוויה המוזיקלית באמצעים ורבאליים. יש רגעים שזו רק המוסיקה, נטו צרוף. להאזין ולהתפעל.
