שמח אצל פול טראנק. זה הסגנון שלהם? רגאיי? שיהיה רגאיי. אני אוהב רגאיי, ובהגשה הזו, אני מתאהב ברגאיי בעברית. נכנסים עם מחיאות קצובות. גל ניסמן מחייך. הוא כתב שיר על האנשים שמאחורי השירים ועל התקשורת. הפול הטראנק נוגעים במשחק המניפולציות
השיר היווני שתורגם לעברית ליהודה פוליקר לאלבום "עיניים שלי" (1985) מגיע למגרשו של עופר לוי, ונדמה שכזמר מיומן בשירי דיכאון כבדים – זהו מגרשו הטבעי, וימי הקורונה מעניקים מעין לגיטמציה לקאבר לשיר בדאון אישי על רקע אפוקליפסה עולמית. בכותרת השיר
להגיד "אייל גולן בהיכל התרבות" זה אפילו יותר משמעותי מאשר להגיד "אייל גולן באמפי קיסריה". ה-DVD הוא תיעוד של מהפך. פעם היכל התרבות בת"א היה שמור בדרך כלל לאסתר עופרים, אנריקו מסיאס, שלמה ארצי. נדמה לי שגם אייל גולן לא
פתאום זמרת ג’אז, זמרת בלוז? מה פתאום. ריקי היא ריקי. למה לבלבל את המוח בהגדרות. כמו שהיא לא הייתה מעולם זמרת פיור רוק, היא לא הפכה לדיוות ג’אז מקומית בן לילה. הסיפור הוא הרבה יותר פשוט: הציעו לה לפני כמה
