להתאהב במלנכוליה בקלות יותר מנסבלת, אפילו מבורכת. עם למעלה מ 15 מיליון מאזינים חודשיים ב- Spotify, מפתיע לחשוב שג'רמי זוקר הוציא רק את אלבום הבכורה שלו "אהבה לא גוססת" ממש לפני כחודש, 17 באפריל, לאחר מסע אישי ארוך שצבר אלפי
"איך אוכל לבחור במי להאמין" שואל-תמה עדי גיגי. זהו שיר על חוסר ידיעה אנה הפנים מועדות. הלב "בונה מקדשים", בפועל לא נכנס אור. בקול הרך השברירי, בצליל אווירה שמימית, מנסה גיגי להבין את מהות הקיום, לבטא את הפער בין המציאות
אבוג'איה מספרים לנו איפה אנחנו חיים. כאילו שלא ידענו. מה כן? תמיד נחמד לרענן מידע. אל תקראו להם טריו מחאה. אין במקומותינו זמרי מחאה. האמירה היא סוג של – עזוב אותך, במילא אין מה לעשות, וכמו שאמר שלום חנוך –
"צ'ורבה" זה מרק, בטורקית, בצרפתית וגם ברומנית. רומנית מובילה לצוענים, וצוענים בין השאר משמשים השראה לאחים הכנרים הצרפתים לבית סלביאק, אריק ואוליבר, שהופיעו בארץ במסגרת פסטיבל מוסיקת עולם ועשו כזה שמח שאפילו חנה לסלאו לא התאפקה ועלתה על הבמה לשיר
מהי מוסיקה ישראלית? אולי נשאל את זה ככה: מה בדיוק הוביל את "פוטומיו", חברה המתמחה באיתור מוסיקה אתנית ברחבי העולם, לאוסף המתיימר (או שלא) לייצג את ישראל? לא בטוח שלמי שערך את האוסף שאמור לייצג את מדינת היהודים (דן סטורפר)
